כאשר מתעוררת הנקודה שבלב…

שאלה: נאמר ש"כל הפוסל במומו פוסל". כיצד אדם יכול להגיע למצב, שבהביטו על אחרים, הוא יאמר: "זה אני שלא מתוקן"? כלומר, אני רואה את כל העולם כלא מתוקן, מפני שאני כזה בעצמי.

תשובתי: אף אחד אינו יכול לומר זאת בגלל האגו שלו. אנחנו מתחילים מהנקודה הנמוכה ביותר, שבה אנחנו לא מכירים בזה שאנחנו אגואיסטים. אנחנו בכלל לא מכירים בשום דבר, כמו שנאמר: "האדם נולד כבהמה קטנה".

שאלה: מישהו הרי אמר את זה, כלומר, הוא השיג מצב כזה.

תשובתי: מלכתחילה נבראנו במצב מושלם, שנקרא "גן עדן". אחר כך, נפלנו למצב ההפוך לו, אבל נשאר לנו רק ניצוץ מאותו מצב מושלם שמושך אותנו קדימה.

האדם מתחיל להרגיש, שעליו לצאת מהמצב הרע ואז מופיעה בו השאלה על משמעות החיים שאינה שייכת לדרגת הקיום הגשמית, שבה בני אדם רוצים רק עושר, כבוד, שליטה. הוא רוצה משהו למעלה מהעולם הזה.

הנקודה שמתעוררת בנו ומושכת אותנו למעלה מהעולם הזה, נשארה מאותו מצב מושלם שבו היינו פעם, מה"בינה", מגן העדן. היא זו שמושכת אותנו כלפי מעלה ועד שלא נשיג את המצב הזה, לא נירגע. לכן עלינו לתקן את עצמנו כמה שיותר מהר. כל אחד מאיתנו צריך להוסיף למערכת הענקית של הנשמות שלנו את החלק שלו ואז העולם יתוקן.

שאלה: האם אתה מציע לכולם ללמוד את חכמת הקבלה?

תשובתי: רק במידה שבה כל אחד מרגיש נחיצות להשתתף בזה. הרי נקודה שבלב, זה חלק מהעולם העליון הדורשת את מימושה, ואת הדרישה הזאת האדם צריך לבצע.

בזמנו הייתי אדם צעיר מצליח מאוד, עם משפחה, שני ילדים. הייתי בן 33, כאשר מצאתי את המורה שלי הרב"ש. אז, הבנתי שמאותו רגע והלאה החיים שלי זורמים רק בכיוון הנתון.

כיצד זה מתרחש? ה"נקודה שבלב" כביכול אומרת לאדם בפנים: "זהו, זה שלך. אין לך יותר צורך בשום דבר אחר". ודאי, שצריך לחיות, להוליד, לחנך ילדים, לעבוד, אבל כל זה צדדי, משני, מיועד לקיום הגוף הגשמי הבהמי. העיקר זה לדאוג לנקודה שבלב. צריך להחזירה למקור. היא תמשוך אותך לשם, ועליך לעזור לה בזה.

מתוך שיעור וירטואלי, 26.11.2017