דף הבית / המשבר ופתרונו / כאשר הכסף לא נגמר

כאשר הכסף לא נגמר

שאלה: כיום, רוב האנשים נמצאים במצב מאוד קשה, והדאגה העיקרית של כל אדם היא על הפרנסה שלו. למרבה הצער, לא לכל אחד יש מספיק פרנסה אפילו לצרכים בסיסיים. הנושא של כסף מעורר פחדים רבים ורגשות אחרים הקשורים לחוסר היכולת להרוויח…

תשובה: זה נכון, אבל צריך להבין שהכול תלוי בערכים הקיימים. אם אנחנו אומרים, שהאנושות היום מתחילה לשנות את התפיסה שלה, זה רק השלב הראשון שחושף את חוסר היכולת של האדם למלא את עצמו על פי הערכים הקודמים. הערכים האלה נוצרו על ידי אנשים שרצו להרוויח כסף וכוח בעולם על חשבונם של האחרים מפני שהעולם נשלט על ידי כסף.

למעשה, העולם נשלט על ידי כמה עשרות משפחות שבמשך כמה מאות שנים צברו כוח שמאפשר להם לשלוט בעולם. וכל ה"ממשלות" שאנחנו מכירים כפופות להן.

המשפחות הללו קובעות אילו צרכים חייבים להיות אצל אוכלוסיית העולם ובאיזו צורה. ערכים אלה נועדים לגרום לבני אדם לעבוד ולספק להם רווחים גדולים יותר ויותר.

אנחנו רואים, שאנחנו נמצאים במצב שבו החוקים האלה עולים בתוהו. אם האנושות מגלה שהיא לא יכולה להמשיך להתפתח בצורה הקודמת, מצב זה נקרא "הכרת הרע".

היום האדם לכאורה נהיה חופשי יותר. מצד אחד, הוא לא שייך לאדונו, אבל מצד שני, הרצונות שמתפתחים בו מחזיקים אותו בשבי. העניין הוא, שרצונותיו של האדם אינם מתפתחים באופן ליניארי כלפי מעלה: הייתה לי עגלה – אני רוצה מכונית, יש לי מכונית קטנה – אני רוצה גדולה, יש מכונית גדולה – אני רוצה מטוס.

הרצונות שלנו מתפתחים לא רק כמותית, אלא גם איכותית. מכונית או מטוס במקום עגלה לא יצרו משהו שונה באופן עקרוני, אנחנו פשוט מימשנו את הרצון הקודם. ועכשיו האדם לפתע מרגיש צרכים חדשים.

בסופו של דבר, אנחנו נמצאים במצב מוגבל ומתוח מהרבה בחינות. ראשית, בתוך המבנה הנוכחי של החברה אני לא מסוגל לספק לעצמי את הרמה הנדרשת לקיום. שנית, אני לא יכול להתפתח כפי שהתפתחתי בעבר.

שלישית, אני רואה את הסוף של ההתפתחות הזאת מצד הטבע. רביעית, אני מרגיש שאני לא ממלא את הרצונות והצרכים החדשים שלי שלפתע גדלו בי, משום שהם אינם שייכים לרמה שבה אני כאדם התאכזבתי.

בהתפתחות ההיסטורית אנחנו תמיד עברנו לשלב חדש באופן טבעי, תחת לחץ של הנסיבות. אבל דרך זו של ההתפתחות היא מאוד ארוכה וקשה ומלווה באסונות שקורים באופן קבוע. אנחנו רואים שאסונות הטבע מתגברים.

מדברים על שינוי האקלים בכיוון של התחממות או התקררות, על תופעות כאלה שאנחנו לא יכולים להתמודד איתן. והאנושות באמת יכולה למצוא את עצמה במצב כזה, שלשלב החדש של ההתפתחות תגיע רק קבוצה קטנה של בני אדם, במקרה הטוב מיליארד, או אפילו פחות.

האם לא עדיף ללמוד מהעבר – "החכם רואה את הנולד", ולהתחיל לפתח את עצמינו לבד באמצעות השיטות החדשות? זאת השאלה. יוצא, שהכול תלוי בהסבר של המצב שבו אנחנו נמצאים, כדי שהאנושות תבין את הסיבות לכך ולאיזה כיוון עלינו להתקדם.

עד כה האנושות פיתחה מערכת חינוך המורכבת מבתי ספר, גני ילדים, מכללות ואוניברסיטאות. אין מקום שבו לא היו מלמדים את האדם. ואף על פי ששליש מהאוכלוסייה אינם יודעים קרוא וכתוב, ניתן להגיע עם ההסבר על שיטת החינוך האינטגרלי לרוב האוכלוסייה, וזה מספיק. כל השאר פשוט יצטרפו, בדיוק כפי שהם חיים כיום כמעט שלא במודע.

לכל אותם האנשים שאליהם ניתן להגיע, צריך לתת הסבר ולהביא אותם להבנה, שפתרון הבעיה הוא בשינוי האדם. אבל זה דורש מאמץ ועבודה מצידו. הוא יצטרך לעבוד על זה. הרי, העבודה על מנת להבטיח את רמת החיים הרציונלית לא תיקח יותר משעתיים ביממה.

כל שאר הזמן האדם יעבוד כדי להבטיח לעצמו כיסוי, "כסף", מילוי של הצרכים החדשים שהחברה יצרה בו. ולצרכי אלה אין הגבלות, כי אנו יוצרים אותם דרך קשרים חברתיים, על ידי השתתפות האדם בחיי החברה.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 66, 03.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
עוד מעט כל אחד ירצה כוכב לכת משלו
להתנער משטחיות
כמה עולה קילו של הנאה?  

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/aGkum

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest