דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כאשר האור מתדפק פנימה

כאשר האור מתדפק פנימה

laitman_2010-12-12_9523-70.jpg

הקדמת ספר הזוהר, מאמר "החיזיון של רבי חייא", סעיף נ"ו': "…ובאותה שעה בועט בעיטות ב – 390 רקיעים, וכולם נחרדים ונבהלים מלפניו… שבמסך, הנראה רקיע, אין שם 400, אלא 390, וחסרה 10, מלכות דמלכות. וע"כ מכונה הרקיע בשם "390 רקיעים"".

הכלי של הנשמה שלנו מאופיין בגודל הרצון, הגודל הזה נקרא "עביות". אם אנחנו עושׂים עליו צמצום א' (צ"א), מגיע אלינו אור ישר ואנחנו דוחים אותו, וכך מעלים אור חוזר. האור הישר שווה ערך לרצון, כי הרי הרצון שלנו מגלה את אותה מידת האור, את אותה מידת התענוג שתואמת לו.

לכן למעשׂה האור אינו צריך "להגיע". עכשיו, כשעדיין לא עשיתי צמצום, אינני מרגיש שאני נמצא באור, בבורא. אך אם אני מקיים את התנאי של צמצום א', אני מייד ארגיש את עצמי בתוך האור. וזהו האור הישר ש"מגיע" אליי. הוא לוחץ עליי, מתדפק פנימה, והדבר הראשון שאני עושה זה דוחה אותו, מעלה אור חוזר.

האור החוזר מעיד על קשיות המסך, והאור הישר מעיד על העביות שלו. אנחנו מדברים על מסך מפני שהוא מהווה את החוליה המקשרת בין הנשמה לבין הבורא, ונמצא באמצע ביניהם. הרצון עצמו, כלומר המלכות, נחלק לארבעה חלקים של עשׂר ספירות בכל חלק, כל ספירה היא גם כן כלולה מעשׂר, סך הכול 400. ויחד עם זה, את החלק הנמוך ביותר מלכות דמלכות, "לב האבן", איננו יכולים לתקן. עשר הספירות שלה יוּצאים מהחישוב הכללי, ונשארות 390 ספירות, או מסכים שאותם מכנה ספר הזוהר רקיעים.

מכאן אנחנו רואים שכדי לשמור על חוט הקשר, רצוי לתרגם את השׂפה של ספר הזוהר, שבינתיים אינה מובנת לנו, לשׂפת המונחים הקבליים.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 23.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
ואז תפסיק לגנוב…
לשמוע את המנגינה העליונה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest