דף הבית / כללי / כאשר בובות על חוט מתעוררות לחיים

כאשר בובות על חוט מתעוררות לחיים

שאלה: אני לומד את חכמת הקבלה ואני מרגיש שאני חי בשני עולמות. מצד אחד אני מרגיש את הסבל של בני האדם שאינם לומדים, ומצד שני אני מרגיש מציאות חדשה. אני משתדל לספר להם שהבעיה היא בהעדר איחוד בינינו, אבל הם לא שומעים אותי. מה אני יכול לעשות? זו הדאגה הגדולה ביותר שלי.

תשובתי: מה מדאיג אותך יותר: היחס של בני האדם אליך, היחס שלך לבני האדם או היחס של הבורא אליך והיחס שלך לבורא? תחשוב על כך. מפני שגם היחס שלך לבני האדם וגם היחס של  בני האדם לבורא, הכול נובע מהבורא. כך הוא מסדר ומציב לפניך הכול.

אל תקבל את המצב הזה כדבר אמיתי, הכול הפקה תיאטרלית שהבורא מציג לפניך כמשחק. הוא הבורא של ההפקה הזאת. לכן אל תסחף אחרי זה יתר על המידה. בכל מקרה, הכול צריך להיות מכוון רק כלפי הבורא, מפני שהוא הסיבה הראשונית של הכול.

הוא מסדר ומציב את כל ה"בובות" האלה על הבמה, את כל האנושות ואותך יחד איתם, רק כדי שתתעוררו לחיים, לפחות במקצת, ותהפכו להיות דומים לו בקשר ביניכם. ואם לא, אז תישאר בובה, בובה על חוט.

לפי מידת האיחוד בין בני האדם, ה"בובות על חוט" מתחילות להתעורר לחיים יותר ויותר. בחיבור ביניהן הן מתאספות לדמות חיה אחת, לא של אדם גשמי, אלא דמות של "אדם" שדומה לבורא. זוהי דמות נוספת של השפעה ואהבה, פרט לבורא. היא בדיוק כמו הבורא, אבל עצמאית ונמצאת כנגדו. דווקא את הדמות הזאת עלינו ליצור. אנחנו היוצרים שלה.

הרחמים שלך על האנושות, הם תוצאה מהתנועה שלנו בדרך, עלינו לפעול בצורה כזאת. אלה דאגות נכונות, אבל בכל זאת תביט קצת יותר למרחק. בהצלחה!

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 7.4.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/wer3Z

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest