דף הבית / חינוך, ילדים / כאשר אין כוח החיוּת…

כאשר אין כוח החיוּת…

laitman_2008-12-07_6476.jpg

שאלה: איך אדם יכול להתגבר על האדישות הגוברת? היום אפילו אנשים בעלי מקצועות יצירתיים מאבדים עניין בהכול, שלא לדבר על אנשים אחרים. נניח, שבעל מקצוע כמו רצף, הניח בקושי בלטה אחת והוא יושב לידה כל היום, זהו, הוא לא יכול להתקדם. איך אפשר ליצור בתוכנו את המוטיבציה הדרושה, אם היא אינה קיימת?

תשובתי: אין מה לעשות. אתה לא יכול להראות לאדם שזה הכרחי עבורו. הוא לא מסוגל להכריח את עצמו.

הרצון שלנו הפסיק להתפתח בצורה ליניארית (אינדיבידואלית). הוא עכשיו "מתעגל" יחד עם האחרים למערכת אינטגרלית אחת. ואם אתה לא תכניס ולא תיקח את האדם ממש "ביד" לתוך המערכת האינטגרלית הזאת הוא לא יוכל לעשות שום דבר, מפני שהוא לא ימלא בצורה אינדיבידואלית את מערכת המילוי החדשה, האינטגרלית, שמתפתחת בתוכו.

אלא הן שתי מערכות שונות לחלוטין: אינדיבידואלית – ליניארית, ודיסקרטית – אנלוגית. אנחנו יוצאים עכשיו לדרגה אנלוגית אינטגרלית, וכאן נוצרת הבעיה – גדלה העייפות הכללית, הניתוק – מה שהתחיל בשנות החמישים של המאה הקודמת עם הנוער, אבל היום זה ניצב מולנו בצורה הרבה יותר רצינית.

החוסר ברצון, זה חוסר בכוח, מפני שהרצון מהווה יסוד של כל הקיום שלנו. אם בעבר ניתן היה להתגבר על האדישות על ידי איום של רעב או ענישה, אז היום אפילו כבר זה לא עובד. אדם לא מסוגל לעשות שום דבר עם עצמו, אפילו שתהרוג אותו!

וזהו הגבול, כשהאנושות זקוקה לפסיכולוגיה קבוצתית חדשה.

מתוך שיחה מס' 31 "חינוך אינטגרלי", 23.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שיטה חיונית
קורס בחינוך הרמוני
הערובה לבריאות האדם, המשפחה והחברה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest