דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / הדת בראי הקבלה / כאן לא מקבלים אהבה, תכינו מזומן

כאן לא מקבלים אהבה, תכינו מזומן

היום, כשאנחנו מגיעים לשאלה "מה הטעם בחיים?" ומוצאים פתאום את חכמת הקבלה, אנחנו מוצאים אותה לא מפני שאנחנו רוצים להשפיע, להגיע לקשר הדדי, לאהבה ודאגה הדדית. לא. אנחנו מגיעים דווקא דרך השאלה: "מה הטעם בחיים? למה רע לי? אני רוצה לשלוט על החיים שלי! אני רוצה להתעלות מעליהם, להגיע לנצחיות ולשלמות, בדומה לטבע!". אני רוצה, רוצה, רוצה… דווקא דרך השאלות האגואיסטיות האלה אנחנו מגיעים לחכמת הקבלה, ולא בגלל עדינות הנשמה. להיפך, הרצון לרכוש, לקחת את החיים בידיים, הוא זה שמניע אותנו.

לכן, כאשר אנחנו מגיעים לחכמת הקבלה ומתחילים לשמוע על מה היא מדברת, רבים לא מבינים: "מה פתאום מדברים כאן על אהבה, על חיבור? לאן הגענו?! מה זה, גן ילדים, שבו מחנכים אותנו להיות ילדים טובים? או שזאת חברה של יפי נפש? מה הם בכלל רוצים? על מה הם מספרים?".

או שאדם מגיע לחכמת הקבלה דרך הדת, ואז הוא בכלל לא מבין על מה מדובר: "מי בדת מדבר על אהבה? נכון שישנן כמה אמרות יפות, אבל בעיקרון מדובר על ביצוע הפעולות שאליהן הורגלנו מהילדות". איפה היום הבסיס של הדתות, שדיברו פעם על אהבה וקשר בין בני האדם, על עזרה הדדית ושוויון בין כולם?… כבר מזמן כל אחת מהדתות נמצאת בלבוש אגואיסטי ומדברת על מה שטוב לבני האדם, שמשתמשים בדת למילוי הצרכים האגואיסטיים שלהם.

משמע, שבמשך אלפי שנים שכחנו לגמרי והתרחקנו מדעותיהם של האנשים שהרגישו מתוך הטבע את נוכחותו של כוח ההשפעה. כמו כן התרחקנו מיסודותיה של הדת, שהונחו לפני אלפי שנים, שגם הם דיברו על כוח ההשפעה. מה גם שהאגו שלנו התפתח עד כדי כך שאנחנו אפילו לא חושבים על זה, וכל המערכות שלנו מתמקדות ב: איך להרוויח יותר כדי לא להיות תלוי באחרים ולהתרחק מהם, כאילו הם לא קיימים. כל אחד מוכן למלא את ביתו במשרתים או בטכנולוגיה ביתית, במקום באנשים קרובים שיאהבו אותו ויתמכו בו. הוא מעדיף לא להיות תלוי באף אחד.

לכן, כשאנחנו מגיעים לחכמת הקבלה, קשה לנו מאוד להתחיל להקשיב למילים על אהבה ואיחוד. כי אנחנו הרי התרגלנו, שכך מלמדים את הילדים הקטנים. אנחנו רוצים, בצורה אגואיסטית, שהם יהיו יותר מוגנים, שאף אחד לא יוכל להזיק להם. ולכן לא כדאי להם לגרום נזק לאף אחד. לכן אנחנו מלמדים אותם: אתה צריך לאהוב את האחר, להיות חבר שלו. כל עוד האדם תלוי באחרים, בעודו קטן, אנחנו רואים מה הוא מרוויח מכך שהוא טוב ואוהב את האחרים: כולם אוהבים אותו. אבל ככל שהילדים גדלים, אנחנו כבר אומרים להם: אתה צריך להרוויח, להיות מעל כולם! תפגין יותר את הכוח שלך, את השליטה שלך, ואז תהיה גדול!". אנחנו מתחילים לטפל בו את האגו שלו, ובכלל לא את האהבה. גם כל החינוך שלנו מנוגד לאהבה.

וכך, האגואיזם, העייף והסובל, הוא זה שמוביל אותנו לחכמת הקבלה.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 13.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ושוב על הדת…
ה"דת" כבית ספר להתקדמות אל הבורא
סיבה, גורל, תוצאה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/d7BMh

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest