קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אתה בעד שוויון בהכנסות, בעד זה שכל אחד יקבל (בצורה יחסית) מנה (משכורת) שווה (אקוויוולנטית) לכולם. זה גוזל מהאנשים את התמריץ לעבודה, להתפתחות, כי הרי ביסוד הטבע שלנו בינתיים מונח האגואיזם האינדיבידואלי. ורק אם אנחנו כבר נהיה (אם נהיה!) מתוקנים, רק אז נוכל לשאוף באופן טבעי, כנראה, לשוויון.
אז האם לא עדיף להשאיר את האנשים לא שווים בשאיפתם לעושר, לחוסר שוויון, שיתגאו ביתרון שלהם על האחרים, אך לאחר שהם יקבלו את מה שהם הרוויחו בצדק תמורת העבודה שעשו, הכישורים, וההון, הם ייתנו לאחרים את כל מה שמעבר להכרחיות ויקבלו תמורת זה שכר רוחני מלמעלה והכרת תודה מהחברה?
תשובתי: זה מה שלמעשה אנחנו מציעים. המעבר מהאינדיבידואליזם האגואיסטי אל הקולקטיביזם, בדומה לתאים בגוף, צריך להיות הדרגתי, אך בסופו של דבר החברה חייבת לעבוד כשהיא מקבלת את ההכרחי לקיום, ואת כל מה שלמעלה מזה היא מרוויחה בדרגה הרוחנית.
כלומר, אתה אומר שבכל זאת חייבים לפתח את התעשייה ואת כל המבנים הקפיטליסטים ה"מיותרים" – ואנחנו אומרים שאין להם מלכתחילה מקום בעולם הזה, כי בצורה הזאת אנחנו הורסים את כדור הארץ, כשאנחנו ממצים את המשאבים שלו ומזהמים אותו עם תעשייה מיותרת, כדי להפוך את התוצרת ה"מיותרת" לכסף ולאחר מכן לחלק אותו לעניים יותר.
זה לא מחסל את העוני ואת הלחץ החברתי, ולא מחייב לחנך את כולם לקשר גלובלי, כפי שהטבע (המשבר) דורש מאיתנו היום.
המסקנה מהמשבר המתפתח היא פשוטה: הטבע משאיר לנו רק דרך אחת – ויתור על חברת הצריכה המופרזת ועיצוב הדרגתי והכרתי של חברת הצריכה הנבונה והגדילה הרוחנית.
כל מי שנותר מובטל וכל מי שעובד, יהיה חייב ללמוד את המבנה החדש של העולם/הטבע – את המערכת הגלובלית, האחידה, האנלוגית, הדומה לגוף חי – ולבנות את היחסים ביניהם לפי הדגם הזה. בזה כולנו חייבים לעסוק, לצד השגת ההכרחי לקיומנו. בזה צריכים לעסוק כל כלי התקשורת, האומנות, החינוך – כדי שהסביבה הסובבת את כולנו, שתיווצר לפי המבנה הזה, תשפיע עלינו ותעצב אותנו להיות דומים לטבע.
ידיעות קודמות בנושא:
הצריכה היא לא העניין
חלוקה צודקת – אף אחד לא מקבל כלום
צריך ללמוד איך לחלק
