יש לבורא שיגעון – להיטיב לנבראיו

שאלה: איך משתלבים המאמצים שלנו להשיג חיבור של העם, איחוד, ליצור צבא שלם של מחנכים ואנשי הסברה עם כל תהליך התיקון?

תשובתי: אנחנו נמצאים בעולם, וקודם כל צריכים להיות מקושרים לבורא. לכן אנחנו מתחברים ועושים בינינו קבוצה. אבל הפעם אי אפשר לצאת למעלה לרוחניות אם אנחנו לא עושים את זה למען שחרור של כל הנשמות שנמצאות בתוך האגו.

כי אנחנו הגענו למצב שנקרא "הגאולה השלמה". כבר עשינו מתישהו כזה סיבוב, שהחל מהיציאה מבבל 1500 שנה לפני הספירה ועד שנת 2014.

שאלה: איפה היום בעולם אותו אברהם שיצא מבבל עם התלמידים שלו?

תשובתי: אברהם, זה אנחנו, כל הקבוצה שלנו שרוצה בעצמה להתקדם להשפעה לקראת גילוי הבורא ומושכת אחריה את כל העולם. המשימה של הקבוצה הזאת נקראת "אברהם".

אתה חושב שאברהם, שעליו מספרת התורה, זה שֵם של איש או שזה רעיון, משימה, אסכולה, תנועה? אתה מדמיין את אברהם כאיזה זקן עם מקל שהיה מהפכן ורצה להפוך את העולם?

אברהם, זה שם של נטייה, תנועה, רעיון, פילוסופיה, תפיסת העולם, ולכן הוא נקרא אב של העם. על ידי ידיעה, תפיסה, פילוסופיה, אפשר לארגן אנשים לחיות בצורה אחרת: לא בהתאם לרצונות של הגוף הבהמי שלך, אלא בהתאם לרוח שלהם המשתוקקת לצאת למרחב יותר רחב. אנחנו נמצאים בתוכה, אבל צריכים לגלות אותה ולחיות בה.

שאלה: בשביל מה צריך לפנות אל העם, לחנך וללמד אותו את האידיאולוגיה הזאת?

תשובתי: אחרת אי אפשר לסיים את התיקון. צריך להעביר את כולם מאותו המצב שבו כולנו נמצאים עכשיו בעולם שלנו, מאנטי השפעה ואהבה, לתכונה של השפעה ואהבה. אנחנו רוכשים כלים, חסרונות, רצונות, שאיתם אנחנו יכולים אחר כך לגלות מציאות אחרת.

שאלה: מי דרש את התיקון הזה? זה היה איזה שיגעון של אברהם?

תשובתי: זה היה שיגעון של הבורא, הוא רצה את התיקון שלנו! רצונו, להיטיב לנבראיו.

מתוך שיעור בנושא "על חשיבות ההפצה", 10.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
גילוי מצרים
בית אברהם
על מי מוטל התיקון?