דף הבית / אקטואליה / ישראל היום / ישראל: מהמתיישבים הראשונים ועד ימינו

ישראל: מהמתיישבים הראשונים ועד ימינו

שאלה: מדוע המתיישבים הראשונים בישראל איבדו את המהות העיקרית-הפנימית של היחסים ההדדיים, וקיבלו את הסוציאליזם עם כל ההשלכות והטעויות שלו?

תשובתי: העניין הוא שבישראל התגלתה דחייה הדדית בין המקובלים והיהדות המסורתית, בין הרב קוק ושאר המסה של הדתיים. הרב קוק קרא לאיחוד, לאור שהשתקף בכתביו. ואילו שאר מנהיגי היהדות המשיכו לחנך את צאן מרעיתם לפי העקרונות הטמונים בגלות. הם לא קיבלו בברכה את התחייה הרוחנית של העם לפי החוק העיקרי שלו: "ואהבת לרעך כמוך". עד עכשיו התנאי הזה לא ממומש על ידם בחיים, מפני שהם מצפים לביאת המשיח, כלומר לאיזה כוח, לאיזה שהן נסיבות מיוחדות, שיפתחו ויגלו בנו את האהבה לזולת. הם אינם מבינים שזה אפשרי רק בזכות עבודה פנימית שלנו על עצמנו, כפי שמסבירה זאת חכמת הקבלה. מנקודת מבטה של חכמת הקבלה, זה לגמרי לא נכון לקשור מימוש של החוק של "ואהבת לרעך כמוך" עם איזו הארה עליונה או עם איזה אדם, מנהיג.

איך שלא יהיה, לאחר היציאה הראשונה לישראל, התרחשה איזו הגבלה, תיחום, בין חכמת הקבלה והיהדות. כי לכאן הגיעו מסות של בני אדם שדחו לגמרי את הדת או שדבקו בה במסגרות גשמיות רגילות. ואילו מספר המקובלים בקרבם היה מועט מאוד, ואף אחד לא שמע אותם. יתרה מזה, הם פחדו להופיע, חששו שייצרו אווירה המאלצת אותם לעזוב את הארץ.

הישוב בארץ ישראל מיד הפך לבירור, מי שייך לאיזה מחנה, דבר ששימש כסיבה לחלוקת החברה לפי עקרונות פוליטיים, כלכליים, רוחניים ופיזיים. זה יצר בעיות גדולות מאוד. אף אחד מהמקובלים הידועים שחיו כאן לא יכול היה לדבר בגלוי על התיקון הרוחני. לדוגמה, הרב קוק כתב בשפה שאי אפשר היה להבין אותו ולכן כולם קיבלו אותו כאידיאולוג רגיל, אבל לא כמקובל.

המקובל הגדול בעל הסולם ניסה להוציא לאור עיתון, דרכו הוא רצה להגיע אל העם, אבל לא הצליח להשיג שום דבר, את העיתון סגרו בכך שהאשימו אותו ברעיונות קומוניסטיים. כי אם אתה דבוק ברעיון "ואהבת לרעך כמוך", אז זה כבר נתפס כעיקרון קומוניסטי. לכן תוך רבע מאה, לאחר הכנס הציוני הראשון בבזל, בישראל נוצרה כזאת אווירה, שהיום צריך להחיות הכול מחדש. במדינה קיימים המון אנשים וזרמים שמכוונים נגד הגישה הקבלית ליצירת עם אחד, מפני שכל אחד משתדל לחטוף לעצמו איזה "נתח" ולהפוך למלך קטנטן בקהילה שלו.

אנחנו רואים עד כמה היהדות המודרנית מחולקת לחלקים, משוסעת ומסוכסכת, איזו התנגדות עצומה קיימת בין השכבות הדתיות והחילוניות של החברה. כל העם מתחלק לכמות גדולה מאוד של מגזרים. אני חושב שזה שאנחנו יכולים היום להופיע בגלוי עם חכמת הקבלה, עם הקריאה ל"אהבת הזולת", זו תוצאה של אכזבה גדולה מאוד שמתחילה להיתפס ולהיקלט על ידי העם, כתוצאה מהניסיון שהצטבר במשך כל ההיסטוריה של ההתפתחות במשך מאה וחצי. לכן יש לנו הזדמנות, לעמוד על "כתפי" המתיישבים הראשונים ומייסדי המדינה, לקרוא לפעולות ריאליות על בסיס החוקה הפנימית שלנו: "ואהבת לרעך כמוך".

מתוך תוכנית הטלוויזיה "על החיים שלנו", 7.5.2015

 

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uIAjR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest