"ירמולניק, תסתלק לישראל!"

לאחר שהושמעה המלצה זו בתוכנית טלוויזיה בערוץ הראשון הרוסי, הגיב לה הכתב יורי מואור-מורדוב: "כאשר שמעתי קריאה זו לפני 25 שנה, עשיתי זאת ועליתי לישראל שלי…

אני מתייחס בהבנה ליהודים שנשארו שם מכל מיני שיקולים, בגלל קשר רגשי למדינה, בגלל זיקה תרבותית אליה, מסיבות כלכליות, אידיאולוגיות… יש לי כלפיהם טענה מסוג אחר לגמרי.

עשרות שנים נשמע הביטוי המקודש הזה "תסתלק לישראל!" מפיותיהם של תושבים "ילידי" רוסיה הגדולה, שתיינים חסרי תקנה ומשכילים, אנשים נורמטיביים חיצונית, עניים ועשירים, גנדרנים מעיר הבירה ותושבי המקומות המרוחקים. ואני רוצה לשאול את היהודים שחיים ברוסיה, הרי חייבת להיות להם תשובה לקריאה הזו. תשובה נורמטיבית ולא רק אגרוף בפרצופו של האינטישמי, שזו גם תגובה לגיטימית במצב הזה.

אני מדבר על תשובה הולמת, ברמה המילולית. מפני שלצאת מהסטודיו ולטרוק בחוזקה את הדלת, זו אינה תשובה. זה יותר יתקבל כתגובה חסרת אונים למי שאין לו מה לענות על המלצה "חמה" שמוכנים לחתום עליה מאות אלפי רוסים, אם לא מיליונים.

ירמולניק הוא אדם ציבורי, הצהרה שלו יכולה לגרום לתהודה רחבה. הוא לא יכול להצטדק בזה שכביכול הובך, שהמעשה הנבזי של יריבו הייתה עבורו כהפתעה. הוא היה מגיש טלוויזיה שנים רבות, לא הרגיש את עצמו מוגבל באולפן בגלל הזרקורים, המצלמות והמיקרופונים. הוא לא יכול להסתמך על זה שהתקפתו של היריב תפסה אותו לא מוכן.

אפילו אני, מהריחוק הנהדר שלי, רואה שהשאלה היהודית מופיעה כרקע בכל ויכוח ברוסיה, פוליטי או כלכלי, בנושאים של סידור החברה, בזמן שיחה על דמוקרטיה, מוסר, אקולוגיה, וכפי שרואים עכשיו, אפילו בזמן דיון על נושא כביכול לגמרי קוסמופוליטי, כמו הגנה על האחים הקטנים שלנו.

למה יהודים באים לכדי התנגדות ציבורית כזו מבלי להתכונן? אני לא יודע מה הייתה יכולה להיות התשובה שלו ושל יהודי רוסיה האחרים. אבל אני יודע שאם הם כבר נשארו במדינה, שבה מאסה כזאת גדולה של בני אדם מתפלאת מדוע הם לא נוסעים ומסתלקים "לישראל שלהם", אז הם כבר מזמן היו צריכים לבחור תשובה. כל אחד והתשובה שלו, בהתאם להשקפותיו, רגשותיו ועקרונותיו.

לירמולניק התאפשרה הזדמנות ייחודית, לענות סוף סוף לכל רוסיה בערוץ הטלוויזיה הראשי. אותו אנטישמי ש"הושתל", נתן לו הזדמנות להגיב חזרה. ירמולניק היה צריך לעשות זאת למען כל היהודים שחיים שם, למען יהודי כל העולם שנמאס להם לשמוע את הקריאות החצופות הללו, וגם למען הרוסים עצמם בסופו של דבר.

היה עליו לענות: אנחנו חיים ברוסיה לפי כזו וכזו זכות, יש לנו חובה מוסרית לחיות כאן, ואת כל הדרישות שלך לשלטונות, עליך להגיש דווקא כאן ולא במדינה אחרת. הוא יכול היה להזכיר שאבות האומה שלו שפכו דם, כשהגנו על המדינה הזו, לספר על גברים ונשים שבמשך שנים ריפאו חולים, לימדו ילדים, יצרו תעשייה, קידמו את המדע, שירתו את העם ביצירתיות שלהם. ולהזכיר בסוף, שדורות של אבות אבותינו טמונים באדמה של אותה המדינה. אני לא יודע, עכשיו אני רושם את כל זה באופן מאולתר, אך ניתן להכין את הנאום שלנו באופן יסודי, מחושב ושקול לפעם הבאה.

עליכם להגיד כזה נאום לפחות פעם אחת, אל תטרקו את הדלת, אל תעשו מעצמכם מסכנים ונעלבים, למישהו אחר זה נסלח, אבל לכם, סופרים, עיתונאים, שחקנים, מדענים, זה בלתי נסלח. תנו תשובה מוחצת, מבלי להיכנס לריב שפתיים עם מטומטם מוגבל, תשתמשו במיקרופון ובמצלמה שמשדרת לכל רחבי הארץ, תאמרו סוף כל סוף את הנאום הכנה והמשכנע שאותו אחר כך יצטטו במשך עשרות שנים בתגובה לכאלו מקרים.

ואילו עכשיו, הביטוי "ירמולניק, תסתלק לישראל", נאמר, וזה אכן מה שהוא עשה, הוא קם והלך, וזה מקיף ומתפשט בכל עולם דוברי הרוסית.

אני לעומת זאת, רואה את העצה להסתלק לישראל כנכונה לגמרי, חוקית וטבעית מצד רוסי כלפי יהודי. אנחנו יכולים לחפש הצדקות בעולם המודרני, בו הכול מתערבב והולך לאיבוד… אבל אין הדבר כך: בכל מקום שבו מתרחש מעבר המוני ממקום מגורים אחד למקום מגורים אחר, נוצרים עימותים, לפעמים כעבור עשרות שנים ולפעמים כעבור מאות שנים!

ישנו קשר מיוחד אצל כל עם בתוך עצמו ודחייה מיוחדת בין העמים. איך שזה לא יראה לנו, שבימינו הכול מוכן לערבוב מלא, אז חוסר ההתאמה הזה בין העמים בכל זאת יתגלה וידרוש את תיקונו. 

חכמת הקבלה טוענת, שבעולם קיימים 70 אומות ועם ישראל. כמה שהם יתערבבו ביניהם בצורה מלאכותית, הערבוב הזה הוא חיצוני, ויהיה צורך לתקנו לאיחוד פנימי. הוא יופיע בעולם שלנו כעולם יחיד, אינטגרלי וגלובאלי, שזה מה שאנחנו רואים בימינו. ולכן אנחנו, היהודים, קיבלנו הזדמנות, לגלות את שיטת האיחוד, את חכמת הקבלה, על ידי חזרתנו לישראל, כדי להעביר אותה אחר כך לאומות העולם. לכן אני רואה את העצה להסתלק לישראל במקומה ובמועדה.