הרב"ש: מאמר "מטרת החברה – א'", 1984: כל העולם לא נברא אלא בשביל יראת ה'.
קיימת מטרה עליונה, לא תפיסה והבנה ברגשות האגואיסטיים שלנו, בהשתוקקות לכול "בתוכי", אלא יציאה "מתוכי" ודאגה על מה ש"מחוץ לי", זה נקרא יראה רוחנית (יראת ה').
כעת אני בדאגה כיצד למלא ולשמור על עצמי, זו נקראת יראה עבור עצמי. בתת הכרה אנחנו דואגים באופן תמידי על המשכת המועיל ועל הרחקת המזיק עבורנו, עבור האגואיזם. יראה רוחנית מסמלת שאני מרגיש יראה על מה שנמצא מחוץ לי, אני דואג עבור האחרים, עבור הבורא, כמו אימא הדואגת עבור הילד הקטן שלה, כאשר כל מחשבותיה הן ועבורו. ביראה הזאת, הדאגה עבור הזולת, מחוץ לי (מחוץ לאגואיזם שלי), אני מרגיש את המציאות העליונה.
מתוך השיעור הראשון במגה-כנס העולמי, 23.07.2010
רשומות קודמות בנושא:
האהבה צומחת מהיראה
תרצו ותשמעו!
אדם המאמץ את הבורא
· כל אחד בדרכו * כל דרך – "נכונה" * כל אחד הוא עולם קטן*** רק תחבקו ותשמרו על ה"כוונה"…….