דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / יציאת מצרים נקראת "לידה"

יציאת מצרים נקראת "לידה"

בעל הסולם, מאמר "סוד העיבור – לידה": "יציאת מצרים נקראת לידה והנה הולד הזה נולד מת, כי אחר ההריון, שהוא כור הברזל ושעבוד מצרים, באה הלידה, ולא היו מוכשרים עוד לנשום רוח חיים מהעולם הנאור, שהיו מובטחים לבא לשם – עד שהתחילה הספירה ומלחמת עמלק ונסיונות המים וכו' – והגיעו למדבר סיני. וסיני הוראתה שנאה (כמ"ש חז"ל) כי מבטאם שוה. דהיינו, ההתיסרות הנהוג בכל מחלה."

יש להבין שהכול נקבע על ידי הנקודה הסופית, על ידי מטרת הבריאה. כפי שנאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה". הנקודה הסופית הזאת קובעת את הפגמים שחייבים להתגלות בכל שלב כדי להגיע למטרה הסופית.

המטרה הסופית מתגלה בכל מצב בצורה פגומה לפי מספר המדרגות המפרידות בין הדרגה הזאת והמטרה הסופית. למשל, אם אני נמצא במדרגה מספר חמש, ובסך הכול יש 125 מדרגות, אז אני חייב לגלות במדרגה החמישית את הצורך ב- 120 המדרגות החסרות. אך איני מסוגל לגלות אותן, ולכן הן נמצאות בתוך המצב שלי בצורה נסתרת ומכינות לי את הפגמים העתידיים שאני חייב לתקן ושמתחילים בהדרגה להתגלות החל מהמדרגה הזאת והלאה.

כל מדרגה כוללת בתוכה את כל המצבים הפגומים הבאים עד גמר התיקון. לכן, עוד בתחילת יציאת מצרים היה טבוע, שהתיקון חייב להסתיים במשך 6,000 שנים. כל זה כבר היה ידוע, גם אברהם ידע את כל התהליך ויעקב רצה לגלות את הסוד העתידי לבניו, אך לא הצליח לעשות זאת.

הכול נובע מתוך כך שהמטרה הסופית, המצב הסופי, נכלל בכל מדרגה כי יש בה התחלה, המצב עצמו והסיכום הכללי. לכן, הוולד שנולד ביציאת מצרים כבר מסתיר בתוכו את הקלקול העתידי. כמו בהשתתפות של "נקודות דס"ג" עם "נה"י דגלגלתא", היה ברור שבתוך נה"י טמון "לב האבן". ולכן, אפשר היה לנבא מראש את השבירה העתידית, כי בתוך "בינה" ו"מלכות" נשאר הרע הלא מגולה. ולהם היה נדמה שאפשר לתקן את הכול ולהגיע לגמר התיקון אבל יצא רק יותר גרוע.

בדרך, הרע חייב להיות מוסתר, שיתגלה בעתיד ויעבור תיקון. וגם כאן קורה אותו הדבר עם הוולד שנולד מת. בני ישראל יצאו ממצרים מנותקים לגמרי מכולם. הם בנו את בית המקדש הראשון, אבל הוא נחרב והם נאלצו לצאת לגלות בבל ששם הם נקלעו למצב של הסיפור עם אחשוורוש, מרדכי והמן. אחר כך הם שוב חוזרים לארץ ישראל ושוב בונים את בית המקדש, אבל גם הוא נחרב.

כל המצבים האלה הם תוצאה של לידה לא נכונה. אך גם היא הייתה חייבת להיות כזאת מלכתחילה, כי בתוך הוולד הסתתר "לב האבן" שהיה צריך להתגלות ולהגיע למותו. כל זה נבע מהמטרה הסופית וקבע את כל המצבים הללו.

אי אפשר היה לשנות שום דבר בדרך שעברנו עד היום. רק עכשיו אנחנו מגיעים למצב של תחילת התיקון ויש לנו בחירה חופשית. ובכל המצבים הקודמים לא הייתה לנו שום בחירה מפני שכולם היו רק ההכנה להיום.

מתוך שיעור על פי המאמר "סוד העיבור לידה", 28.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
זכר ליציאת מצרים
למלא את אוצר האגואיזם
כאשר נעשה צפוף בקבר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/vR0Rj

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest