קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ההורים נותנים לילד כל מה שרק אפשר, אבל, ככל שהוא מתבגר הם מתחילים לדרוש ממנו יותר ויותר, עד שהוא הופך לאדם בוגר וחייב לתת בעצמו.
עכשיו אנחנו נכנסים לשלב ההתבגרות, ולכן אנחנו חייבים להיות כל הזמן בתפילה. אנחנו לעולם לא נוכל להתחבר אם לא ננסה להתקשר עם הבורא, מפני שהמאמצים הישירים, לא דרך הבורא, לא יובילו לשום מקום.
כל התקשרות של האדם עם אדם אחר, עם הלימוד, עם העבודה בקבוצה, עם הארגון של פעילויות כלשהן, אפילו פעולות פשוטות כמן שטיפת כלים או ניקיון – זה דבר חסר תועלת אם הוא לא עובר דרך הבורא. כל מה שקשור לחיים המשותפים שלנו צריך להתבצע רק דרך הבורא, רק על ידי יצירת קשר עימו, כלומר, עם תכונת ההשפעה. צריך לנסות להתעלות מעל עצמך, ורק כך לבצע פעולות. זה נקרא "תפילה".
נאמר, שאם אדם עושה כך, זה אומר שהוא מתפלל כל היום. זה טוב! לא משנה מה אני עושה, הכול עובר רק דרך העליון. אם אני מקפיד על כך, אז הפעולות שלי תמיד מחושבות: אני משלם על מה שאני עושה, על כך שניתנה לי ההזדמנות הזאת. אז "הפנקס פתוח והיד רושמת" כבר בכיוון ההפוך: עם מה שניתן לי, אני מתחשבן. כך האדם צריך להרגיש.
בעל הסולם, מאמר "השלום": "מצייר לנו רבי עקיבא ב' סוגי אנשים: סוג אחד, הם מבחינת "חנות פתוחה" שחושבים את עוה"ז כמו חנות פתוחה בלי שום בעה"ב חנוני." אבל חוק ההתפתחות פועל בכל הבריאה, ובהתאם לכך מחייב את האדם, כך שבסופו של דבר, הוא יצטרך לשלם על הכול.
באיזו צורה? – על ידי סבל, אם אתה לא רוצה לנוע קדימה בצורה מודעת, נניח, שעשית פעולה כלשהי, אבל לא עשית אותה כפי שהיה צריך להיעשות: דרך הקבוצה, כי אינך יכול לכוון את עצמך לבורא לא מתוך הקבוצה, מתוך הכלי הכללי.
פנייה פרטית לבורא היא אגואיסטית, ולא נותנת כלום. זוהי דת, ולא חכמת הקבלה.
ברגע שאתה יכול באמצעות הקבוצה לכוון את עצמך אליו, לכוח הכללי של השפעה ואהבה, כדי למשוך אותו, אז הדבר היחיד שאתה מבקש הוא, להתקרב אליו או לקרב אותו אליך כדי שהכוח הזה ישרה בפעולות שלך ביחס לאותה הקבוצה, ודרכה – ביחס לכל האנושות. אם האדם סוגר את עצמו בצורה כזאת, הוא ממלא את תפקידו בכלי הכללי במלואו, ומתחיל להרגיש את העולם החדש בצורה מוחשית. הוא מתקרב אליו, הרשת שלו מתחילה להתגלות בפניו, והוא רואה איך זה עובד.
"וסוג השני של האנושות, הוא מכונה "הרוצים ללות" אשר המה מתחשבים עם בעל הבית, ובעת שלוקחים מה מהחנות אינם לוקחים אלא מבחינת הלואה שמבטיחים לחנוני לשלם לו מחירו הקצוב, דהיינו לזכות על ידה למטרה התכליתית, ועליהם אומר כל "הרוצה ללות יבא וילוה"."
ההבדל בין האנשים מהסוג הראשון לבין האנשים מהסוג השני הוא, שהם נעים קדימה בדרכים שונות: בין במודע ובין שלא במודע. הראשונים מתקדמים על ידי עונשים, והשניים – בהבנה וגילוי.
אלה שמתקדמים במודע מגלים את המערכת כולה, מה שמעלה אותם לרמה של הבורא, לרמה של הכוח היחיד הזה. הם מתחילים להרגיש את יציאתם מהגוף, כלומר, את ההפרדה ההדרגתית מהאגו שלהם, כי כל מה שאנחנו מרגישים, כולל הגוף שלנו, זו הרגשה שבתוך האגו.
היא מתמוססת ומתפוגגת בהדרגה. אנחנו נכנסים לרמה תת אטומית של הרגשת החומר, וברמה הזאת הוא למעשה לא קיים. במקומו אנחנו רואים ומרגישים את הכוחות, כלומר, לא את התמונה עצמה, אלא את מהותה – הסכום של הכוחות שמנהל את התמונה הזאת. אנחנו כבר עוסקים במהות הפנימית יותר של האדם, ובכל המערכת הרוחנית כולה.
כאשר המערכת הופכת להיות יותר ויותר מגולה, אנחנו מתחילים לעבוד דווקא איתה, לא עם הפרצופים או הגופים, ולא עם החומר הדומם, הצומח והחי. באמצעות העבודה עם המערכת הרוחנית, אנחנו מתחילים לראות בספרי הקבלה את מבנה הקשר בינינו, בין כל המרכיבים והכוחות, הרי, רק זה מתואר במקורות.
כל כוח מורכב מחמישה חלקים: "כתר", "חכמה", "בינה", "זעיר אנפין" ו"מלכות". כך הוא מורכב, מפני שכל הכוחות הללו באים לידי ביטוי באגו שלנו.
המערכת של העולם העליון מתגלה בינינו עד להכרתה המלאה. אנחנו עולים בה, שולטים בה, מתחילים לנהל אותה. זה נותן לנו הרגשת העולם העליון, החיצוני. תוך כדי כך נאבדת הרגשת הגוף, הקשר איתו.
אנחנו זקוקים לגוף שחי, חולה, או מת, משום שבאמצעותו אנחנו חייבים להרגיש את עצמינו בעולם הזה. כאשר אנחנו מסיימים את החלק שלנו בתיקון הכללי, אנחנו כבר לא צריכים להיות מחוברים עם העולם דרך הגוף. הגוף הוא כאילו הנציג שלנו כלפי אלה שעדיין מרגישים את העולם העליון בצורה של העולם הזה.
אנחנו חייבים להגיע למצב, שבו אנחנו נגלה בצורה מלאה ש"הדין הוא דין אמת, הכול מתוקן ומוכן לסעודה", ואז כל האור נכנס לכלים המתוקנים, וההרגשה המלאה של הבורא ממלאת את כל הרצונות המשותפים שלנו – הנשמה האחת המשותפת.
ועל התפיסה הזאת מבוססת התפילה. זו השאיפה התמידית, הקבועה של האדם – לממש את הרגע שבו הוא נמצא.
מתוך כנס נובוסיבירסק, שיעור מספר 5, 09.12.2012
ידיעות קודמות בנושא:
תפילת רבים עבור האנושות כולה
תשלום עבור כל רגע
תפילה על הישועה
