קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלתה של חנה: איך לעזור לילד להתבגר שמסרב? אני מבינה ש"מוסיף דעת מוסיף מכאוב", אבל בכל זאת קשה לראות ילד בגיל 13 שרוצה להישאר כילד בגיל 8 ואומר כך. (ילד נורמאלי).
תשובה: להשתדל מאוד להכניס אותו לסביבה מבוגרת יותר, לא לתת לו להישאר בתוך הבית, אלא לשלוח אותו לחוגים בהם משתתפים בני גילו.
בהמשך לפוסט: ילד שמסרב להתבגר
האם זה נכון גם לילדים בני 5?
יש לי ילד שכל הזמן רוצה להיות בבית ולא רוצה ליצור קשר עם בני גילו.
ועוד שאלה:
האם להכניס ילד לכיתה א' כי הוא כבר גדול מאוד בגיל למרות שאנו רואים בבירור שהוא לא מוכן?
האם "לעזור" לו ולהמתין עוד שנה או שכדאי להכניס אותו לכיתה א' כדי שיתחשל וייתגבר על המעצורים שלו?
"ילד שמסרב להתבגר"
גם אני הייתי "שם", השארתי עוד שנה, וזו ההחלטה הכי מוצלחת שעשיתי בחיים. מכיוון שהילד עלה "בשל" היום בכיתה ב' הוא תלמיד מצטיין.
אז ככה….
גם אני התלבטתי מאוד אם להשאיר את בני עוד שנה בגן ולהעלות אותו לכיתה א' רק בגיל 7, או להעלות בזמן עם כל החברים ולהיות ילד "נורמטיבי" ואז הבנתי ש:
שכל הבעיה אצלי בראש, ושאין באמת למה למהר, שום דבר לא בורח (אפילו לא 12 שנות לימוד). וכשהפנמתי שמדובר אך ורק בילד שלי היה ברור לי שהילד נשאר עוד שנה לטובתו האישית.
אחרי שהשלמתי עם עצמי לחלוטין העברתי לילד מסר חיובי שבי"ס לא בורח רק הילדות בורחת וכדאי לנצל עד הסוף ולשחק עוד שנה בגן.
את הבן שלי השארתי עוד שנה בטרום חובה ולא בגן חובה, כדי למנוע ממנו את האכזבה של עליה לכיתה א' עם כל החברים.
וזה פשוט מוצלח. אני בעד בעד ושוב בעד.