ילדי השמש

כתוב: "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב". מכך מובן שהאדם אינו מסוגל להשיג שום דבר בכוחות עצמו, אלא רק על ידי בקשה, תפילה. ההשתוקקות לעבור לכוונה להשפיע לזולת (אפילו אם היא אינה כנה, אלא מנוגדת לחלוטין לרצונות ששולטים בנו בינתיים), נקראת תפילה או העלאת מ"ן.

קיבלנו ניצוץ מזערי של רוחניות, וכדי לפרוץ את הגבול של העולם הרוחני ולעבור לחלק השני של המציאות חסר לנו רק רצון! לכן כל התפילות שלנו הן רק על רכישת הרצון.

אולם ישנם מצבים שהאדם אינו רוצה כלום. וצריך להבין שגם זה מצב שניתן לנו מלמעלה, ולא סתם העצלות והאדישות שלנו. האדם הוא מין "קופסה שחורה" שמתעוררת על ידי אותות מלמעלה. האור שפועל על החומר שלנו, על הרצון ליהנות, מעורר אותו יותר או פחות או בכלל משאיר אותו אדיש.

ולפי זה אנחנו מתעוררים ונמשכים, בדומה לפרח שנמשך לאור השמש או לגשם, או שאנחנו נובלים ונופלים, כשאיננו מקבלים כוח חיים. לכן אם אין כוח ורצון לעבודה הרוחנית, צריך להבין שכפי שפעם קיבלת מלמעלה השראה, השתוקקת, בערת ועבדת, באותו האופן גם לוקחים את הרצון מלמעלה.

המצב הזה ניתן בכוונה והוא מדוד בצורה מדויקת בהתאמה לתכונות האישיות של כל אחד ולהכנה שלו, כדי ליצור עבורך מקום לתפילה. ואתה צריך להשתדל בעזרת הקבוצה, הספרים, המורה והסביבה, לגייס את כל הכוחות לבקשה.

התפילה נולדת מתוך חוסר אונים, חוסר רצון, או להיפך, מתוך השתוקקות חזקה. לא חשוב כיצד. כל אלה הם התנאים שניתנו מלמעלה. וכך גם מלמעלה מארגנים לנו סביבה: קבוצה, מורה, ספרים. ואנחנו צריכים, בעזרת הלימוד המשותף ובעזרת הקבוצה, למצוא את האור שיחזירנו למוטב.

כשאנחנו לומדים יחד, זהו הזמן לתפילה. הרי אנחנו נמצאים בקשר עם המערכת העליונה, עם מלכות וז"א של עולם האצילות, כלומר עם הבורא ועם השכינה שלו. כשאנחנו נכללים בהם (בייחוד אם זה לא כל אחד לחוד אלא כולנו ביחד), אנחנו מולידים תפילת רבים. ובכך אנחנו דורשים ומושכים אלינו את כוח השינויים.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 06.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לפרוץ אל האנטי-עולם
השכר – האהבה
ממה נבנה המעבר לעולם העליון

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Dbb6p

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest