ייחודיותן של שפת האגדה ושפת החוקים

שאלה: מדוע בעל הסולם ממליץ להתחיל ללמוד על העולמות הרוחניים דווקא מהשפה של חכמת הקבלה, ולא משפת התורה, האגדה והאחרות?

תשובתי: מפני שאותן שפות אינן מדויקות, אלגוריות.

שאלה: איך צריך להתייחס לקריאת טקסט בשפת האגדה, אם כל הזמן מופיעות תמונות גשמיות, הים נחצה, ומשה הולך בראש?

תשובתי: זו בעיה. אני סבור, שאז עדיף לא לקרוא טקסטים כאלה. כמו כן, לראות סרטים כגון אלה אסור בתכלית האיסור, מפני שהם גורמים לנו לסטות מהַכְוונה לפעולות רוחניות נכונות.

הערה: במאמר "תורת הקבלה ומהותה" בעל הסולם מורה בצורה מדויקת, שהיתרון של שפת חכמת הקבלה הוא בזה שהיא לא מבלבלת את האדם, מפני שאז לא מופיעות אצלנו כלל אסוציאציות גשמיות, ואילו בזמן קריאה של הכתוב בשפות אחרות, אז בראש צץ "סרט הוליווד" שלם. אף על פי כן, לאלה שלומדים את חכמת הקבלה זמן רב כבר יש "נוגדן" לתכנים מסוג זה.

התייחסותי: בכל מקרה, בלית ברירה, גם אם זה לא בצורה ברורה, אפילו אצלם מופיעות כל מיני דמויות גשמיות. אם הם קוראים "מלאכים (כוחות מסוימים) באו לאברהם (כלי מסוים)", אז בכל מקרה,  אפילו חלקית, "מגשימים" את התמונה הזאת. בינתיים, זו בעיה.

הערה: בשפת האגדה יש משהו שחסר בשפות אחרות…

התייחסותי: רגשות. שפת האגדה יכולה להעביר כמות אין סופית של גווני רגשות. אנחנו נתחיל לתפוס ולתרגם בתוכנו בצורה נכונה את הרגשות הללו, רק כאשר נהייה בהשגה רוחנית, אז השפה הזאת תקבל "צורה" נכונה בתוכנו, בתוך הרגשות מדויקות.

שאלה: מה הייחודיות של שפת החוקים?

תשובתי: שפת החוקים היא קפדנית מאוד ומדויקת. היא מעבירה באופן מלא את ההתאמה של כל ענף בעולם שלנו לשורש שלו בעולם הרוחני ומפרטת הכול לפרטי פרטים. אבל, לאנשים שלא השיגו את העולם העליון, קשה מאוד לקשור זאת לפעולות רוחניות מסוימות, אלא רק לפעולות פיזיות. ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות" בעל הסולם כותב שהשפה הכי פעילה, עליונה ואוניברסלית, זו שפת חכמת הקבלה. היא לא משתמשת בדמויות של העולם שלנו, לא בדמויות רגשיות ותיאוריות כמו בשפת האגדה, לא בפריטים של העולם שלנו כמו בשפת החוקים, אלה היא משתמשת בצורה ישירה בשפה של יחסים הדדיים בין אובייקטים רוחניים.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 24.7.2016