דף הבית / המשבר ופתרונו / יחסים / יחסים הדדיים חדשים

יחסים הדדיים חדשים

"וזה מה שאמרו ז"ל: "כל מעשיך יהיו לשם שמים, כלומר דביקות בשמים, לא תעשה שום דבר, שאינו מביא מטרה זו של הדביקות. דהיינו, שכל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך.

ואין להקשות על זה: איך אפשר, שהאדם יעשה כל מעשיו לטובת זולתו? הרי הוא צריך בהכרח לעבוד לקיום עצמו, ולקיום משפחתו?" ( בעל הסולם, "מאמר לסיום הזוהר").

שאלה: אנחנו אומרים, שבקרוב ייעלמו תחומים בכלכלה שאין בהם צורך, עסקים שאין בהם צורך וכל המיותר שיצרנו. איך האדם יכול לברר את המצב הזה? לאן עליו לפנות, אם המקצוע שלו יהיה מיותר?

תשובתי: הטבע מורכב מארבע רמות: דומם, צומח, חי ואנושי. במה נבדל הטבע האנושי מטבע החי? הרי לפי המבנה של הגוף שלנו, אנחנו ללא ספק, בהמות עם תוספת קטנה, שאנחנו צריכים ליצור לעצמנו חברה מסוימת ותנאים מסוימים. אנחנו לא יכולים לחיות, רק בתוך "העור" שלנו, אנחנו צריכים להתלבש. אנחנו לא יכולים לאכול מוצרי מזון ישירות מהטבע, אנחנו צריכים באופן כלשהו לעבד אותם, לבשל. אנחנו חולים וצריכים להחלים על ידי כל מיני תרופות. במילים אחרות, למרות שהאדם מפותח יותר מצורות החי הקרובות אליו, במידה הזאת ואפילו במידה יותר גדולה הוא פגום.

אם נראה כיצד בעלי חיים מתנהגים, אז יש להם מעגל רחב של תקשורת. אנחנו פשוט לא מבינים את הסוף את הסביבה שלהם. ואילו האדם אינו מתקשר נכון עם אלה הדומים לו. הוא עסוק רק באינטרסים שלו, באופן כללי בכל מה שרק אפשר, אבל לא בשכלול היחסים ההדדיים שלו. לעומת זאת בעלי החיים, גם הצעירים וגם המבוגרים, מקדישים את רוב זמנם להתפתחות היחסים ההדדיים שלהם, למשחקים וכולי. וזה חסר מאוד לאנשים, מפני שהם פונים לתחומים שונים העיקר לא להתקשר ביניהם.

בגלל שאנחנו לא עושים בירורים ולא מתקרבים בינינו מעל ליחסים ההדדיים הרעים שלנו, אז מגיעים אלינו ייסורים. מפני שבעיקרון, אנחנו לא מבצעים את מה שבטבע הכרחי. יותר ממאה אחוז מהזמן שהוקצה לנו בחיים, מופנה לדברים לא נחוצים בכלל. למשל, כל יום אנחנו מבזבזים עשר שעות על עבודה, ואילו בטבע זה מתוכנת נניח, לשעתיים שלוש.

ומה נעשה אז עם כל יתר הזמן? בעלי החיים מקדישים את הזמן הזה ליחסים ההדדיים שלהם. הם נחים ביחד, שוכבים בשמש, מטיילים בשבילים, יושבים על העצים. ולעומתם, מה אנחנו עושים? אנחנו לא מקדישים זמן לְמה שנקרא שעות הפנאי, למרות שאלה לא שעות פנאי, אלא בירור של קשרים הדדיים עם הטבע ובינינו, ולכן מצבנו כה עגום.

עלינו לחשוב על כך טוב טוב ולהחליט כיצד נחיה כאשר הנגיף האינטגרלי, הגלובלי והמורכב הזה ייסוג ויאפשר לנו במשהו להתקרב מחדש בינינו. הטבע אינטגרלי, והוא לא עושה שום דבר לשווא, הכול נלקח בחשבון. לכן, כל מה שמתרחש עכשיו, מיועד לבירור של שיתוף הפעולה ההדדי העתידי בין כל חלקיו.

הטבע נע רק לקראת שיתוף פעולה הדדי גדול יותר. לכן יוצא, שעלינו להסב את תשומת ליבנו דווקא לחוסר החיבור שלנו ואיך נוכל להגיע לחיבורים נכונים יותר, ליחסים הדדיים טובים יותר. אני מקווה, שהאנושות תבשיל לכך.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 12.04.2020

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qeoWH

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest