יחסים דו קומתיים

שאלה: אם ניגודיות ואיבה מפרידות בינינו, אז מה פתאום שאני אקבל את האחר כאח?

תשובתי: קודם כל, מפני שהאמצעי הזה ניתן לנו לצורך יציאה מהגלות והעלייה מעל לטבע שלנו.

שנית, בזה אנחנו נותנים דוגמה לכל העולם, כיצד להתעלות מעל לעימותים. כי בכל מקום מסתמן אותו מצב של ניגודים בלתי פתורים. אנחנו הראשונים, ואחרינו יבואו כולם לאותה השנאה. תסתכל אפילו על התככים האירופאיים, עימותים דומים יתלקחו בכל מקום עוד מעט. כבר היום בעולם המערבי נהרס מוסד המשפחה: אין בכוחנו לחיות ולהסתדר זה עם זה, אין בכוחנו להסדיר את יחיסנו עם ילדינו. נאמר שאפילו: "בני בית ייהפכו לאויבים".

והתרופה לכל זה היא אחת, ללמוד לעלות מעל לשנאה, כדי ליצור מעל הדחייה ההדדית שלנו, רשת של קשר הדדי, "מטריית אהבה", "כיפת אחדות". עד כמה שהפתרון הזה ייראה לא ממשי, אבל הוא אפשרי. ואז אנחנו יוצאים למימד אחר של קיום.

יחד עם זה כל הרע נשאר. אנחנו לא עושים שום דבר איתו, לא נלחמים, מפני שאי אפשר להילחם נגד הרע. אי אפשר להתגבר על ההתנגשויות ההדדיות הבלתי פוסקות בינינו. אנשים בנאיביות מניחים שהם "ניתנים לריפוי". אבל למעשה צריך לעלות מעל זה, ולכונן קשר מעל למחלוקות.

כן, אנחנו לא מסכימים זה עם זה, לא יכולים לסבול זה את זה, שונאים זה את זה, אבל יחד עם זאת, ב"קומה השנייה" אנחנו מניחים בינינו קשר שמבוסס על אהבה. מניחים, מבלי לעצום את העיניים, בהבנה מלאה של מה שאנחנו עושים.

זוהי חכמת הקבלה, חכמת החיבור והאיחוד. כשמממשים אותה הלכה למעשה, נראה שאפשר לשלב שני כוחות:

1- כוח הרע של פרעה שמפריד בינינו, כוח השנאה שאותו מסמל הר סיני.

2- כוח עליון, אותו אנחנו מקבלים בעומדנו סביב הר סיני, כוח שמסוגל לאחד אותנו.

שאלה: אי אפשר להסתדר ללא הכוח העליון? למשל, ישנם הרבה זוגות נשואים שחיים באהבה אמיתית וחזקה, ויחד עם זה כל הזמן מתכתשים זה עם זה.

תשובתי: כדי לשמור ולהבעיר את האהבה, הם מבליטים ומדגישים אותה על ידי סתירות, כאילו שמוסיפים קצת פלפל ומלח. זוהי עבודה אחרת, אפילו שהיא כפולה, אבל היא מתנהלת באותו מישור. ואילו אנחנו מדברים על עבודה בשני מישורים איכותיים שונים.

מתוך תוכניתי ברדיו FM103, מתאריך 22.3.2015