יותר משאבים – פחות ידע

מחקר שנכתב על ידי סגן ראש הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה והיועץ לחינוך, אנדריאס שלייכר:

הוכח סטטיסטית היחס בין חלקם של משאבי הטבע בתמ"ג לבין רמת הידע של התלמידים. התברר שנפט, גז, פחם, זהב, ברזל, אורניום ומינרלים שונים מהווים "קללה" עבור הילדים שחיים במדינות המחזיקות במשאבים האלה. עם הגדלת נתח משאבי הטבע בתמ"ג של המדינה באחוז אחד, תוצאות מבחן PISA (Project for International Students Assessment) ירדו ב-2.5%. אף מדינה מתוך המדינות שתופסות את המקומות הראשונים בדירוג תוצאות ה-PISA הכלכלה שלה אינה תלויה במשאבי הטבע שלה (סינגפור, הונג-קונג, דרום קוריאה, פינלנד, יפן). במדינות שבהן משאבי הטבע הם למעלה מ- 6% מהתמ"ג, התוצאות נמוכות מהממוצע (מלזיה, צ'ילה, אלג'יר, איראן, עומאן). ואילו בערב הסעודית, שם משאבי הטבע הם כ-47% מהתמ"ג, רמת הידע של התלמידים במתמטיקה היא מהנמוכות ביותר, באותה רמה עם קירגיזיה, סלבדור וגאנה. מדינות שאינן עשירות במשאבי טבע יודעות שהן יכולות להסתמך רק על הידע שלהן בשאלות של פיתוח הכלכלה ואספקה לתושבים, ולכן החינוך, המחקר והפיתוח נמצאים בעדיפות לאומית גבוהה. שלוש היוצאות מן הכלל הן: קנדה, אוסטרליה ונורבגיה, שהתלמידים שלהן קיבלו ציונים גבוהים ב-PISA, למרות התפקיד החשוב שאותו משחקים משאבי הטבע בכלכלות של המדינות הללו. אולם המדינות הללו מבצעות מדיניות של צמצום השימוש בכל המשאבים, כדי לא "לבזבז" את אוצרות הטבע.

התייחסותי: חוכמת הקבלה טוענת שבבסיס הטבע נמצא הרצון, ואילו החיים הם ההתפתחות שלו, ההכרה בו והתיקון שלו. ואם לא נותנים לרצון להתפתח, הוא מרגיש סיפוק, והאדם לא מתפתח. מרבה דעת מרבה מכאוב. אולם מי שלא מרגיש מכאוב, לא מרבה דעת.

ידיעות קודמות בנושא:
מי אנחנו מגדלים: אומנים או פועלים?
מטרת החינוך היא לעזור למצוא ייעוד בחיים
החינוך בחברה העולמית