קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
לכאורה מבצע בזק לשמירה על החומות, אחד עשר ימים של לחימה בין ישראל לחמאס, אלא שהסבב האחרון הצליח לגרום לשד האנטישמי שכבר מזמן ברח מהבקבוק להקיף את הגלובוס כולו ולתקוף את היהודים.
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בכבודו נתן טעימה משלל אירועי השנאה שביזו את היהודים ברחבי אמריקה בהצהרה מיוחדת שמסר אמש לאומה האמריקאית: "ראינו לבנה נזרקת לחלון עסק יהודי במנהטן, צלב קרס בדלת בית הכנסת במדינת יוטה, משפחות מאוימות מחוץ למסעדה בלוס אנג'לס ומוזיאונים בפלורידה ובאלסקה לזכר השואה שהושחתו במסרים אנטי-יהודיים".
עוד אלף גינויים מקיר לקיר לא יעצרו את התסיסה הרעילה נגד היהודים באשר הם חיים – ארה"ב, אירופה, ישראל או כל מקום אחר. האנושות מתקדמת בצעדי ענק לעבר התיקון הכללי, לתכלית המין האנושי: להיות מאוחדים כאיש אחד, חיים כמשפחה אחת.
השנאה מופנית אל היהודים בצורה מכוונת, מרוכזת, ממוקדת, כי יש להם מה לתת לעולם, והם עדיין שאננים כלפי מצבם. אבל אחרי המבצע האחרון, את זה לפחות כולם כבר רואים: השנאה ליהודים חוצה גבולות ולא בוחלת באחד על פני האחר.
תחילה חשבו שאולי זה מופנה כלפי רפובליקנים ולא כלפי דמוקרטים, והנה התמונה משתנה. גם חשבו שזה רק כלפי דתיים עטויים סממנים יהודיים, והנה חילונים חוטפים מכות לאור יום. חשבו שרק על אדמת אירופה עלולה להתחולל שואה מזוויעה, והנה אמריקה מציגה קרקע בשלה לאסון הבא.
אנטישמיות היא תופעת טבע. לא נוכל לברוח ממנה או להטות אותה. לא קל לעכל את הרעיון, הוא מורכב ומופשט, קשה להפנמה, ואני מודע לכך היטב, אבל המסקנה שלי נגזרת מתוך לימוד ממושך של חכמת הקבלה האותנטית, ואני משתדל למסור אותו כמיטב הבנתי והשגתי.
סקירה מהירה משחר ההיסטוריה, מימי אברהם אבינו בבבל העתיקה לפני כ-3,800 שנה ועד ימינו אנו, תבהיר לכל משכיל שיש כאן שני צירים מקבילים של התפתחות: האומה הישראלית ואומות העולם.
הראשונים ברחו עם אברהם לכנען, ירדו ויצאו ממצרים, קיבלו את התורה בסיני, חצו את המדבר, כבשו את הארץ, בנו את שני בתי המקדש – והבית חרב בגללם, בגלל שנאת חינם שפקדה אותם.
בכל שנותיהם אחזו חברי האומה הישראלית באידיאולוגיה אחת והיא אהבת הזולת, רשת של ערבות הדדית שאכלסה בתוכה את הכוח העליון, העצימה אותו כחוק הטבע הכולל. אולם מרגע שזנחו את תורת החיבור, הם התפזרו לכל תבל ושקעו באלפיים שנות גלות.
אומות העולם, כמו שההיסטוריון יוסף מתתיהו תיאר בפרוטרוט את מסען, התפשטו בכל הגלובוס, הקימו מדינות וארצות, התפתחו וצמחו, עלו וירדו, כפי שמתועד בכל ספרי ההיסטוריה והמחקרים הנלווים.
לאורך הגלות הארוכה אומות העולם לחצו על ישראל באינספור פוגרומים ותקיפות קשות. הלחץ המסיבי התחזק והתפוצץ עם השואה הנוראה שהביאה אותנו בדרך תלאות לעלות ארצה, לארץ ישראל. אולם למרות שיצאנו מרשות האומות וקיבלנו לידינו את המפתחות לארץ הנחשקת הזאת, עדיין לא קיבלנו חזקה עליה. עובדה, אין יום אחד של נחת על פיסת האדמה הזאת.
בעל הסולם, המקובל הגדול שכתב את פירוש "הסולם" לספר הזוהר, כתב כי בנתינה הזאת של הארץ קיבלנו רק הזדמנות לגאולה. הזדמנות לבנות מאיתנו עם אחד מכל העדות והשבטים, להיטהר באהבת אחים ולקדש את הכוח האחד שמדביק אותנו ליחידה אחת. ולא רק כי בחיבור בינינו מתגלים חיים מאושרים ונצחיים, אלא כי בחיבור הזה מצטלבים מחדש היחסים בין האומה הישראלית לאומות העולם.
"היהדות צריכה לתת דבר חדש לגויים", כתב בעל הסולם בכתביו האחרונים: "ולזה הגויים מחכים משיבת ישראל לארץ. ואין זה בחכמות אחרות, כי בהם לא חידשנו מעולם, ובהן אנו תמיד תלמידיהם. אלא המדובר הוא בחכמת דת האהבה, בצדק ובשלום. שבזה רוב הגויים תלמידינו הם. וחכמה זו מיוחסת רק לנו".
מאז ומעולם היו קשרים בין ישראל לעולם, אלא שהם היו נסתרים מעינינו. כעת הקשרים הולכים ונגלים באופן שלילי, בשנאה כלפי היהודים. אומות העולם מפעילות לחצים כבירים על היהודים כי הן דורשות מהם להתחבר ביניהם ובכך למלא אותם חזרה באור של חיים, להיות למענם אור לגויים.
היהודים מצידם מרגישים את הלחצים הללו, מילוליים ופיזיים, אך אינם ששים להתלכד, להטעין את המין האנושי בכוח פנימי של חיבור עליון ונשגב, ולמלא את תפקידם הייחודי משכבר הימים. כוח מגן נוסף, רוחני, שומר על העם, בולם את שונאי ישראל להשמיד אותנו עד דק, כדי שהיהודים יוכלו להשלים את משימתם.
המבצע האחרון הסתיים ונרגע לזמן מה, אבל המבצע לאחדות הפנימית של היהודים רק מתחיל.
