יום ההולדת של האדם

"ראש השנה" הוא יום מיוחד, שבו אנחנו נולדים כ"בני אדם". בן אדם הוא "בן" של המדרגה שנקראת "אדם" (מלשון "דומה" לבורא) והמדרגה הזאת מתחילה מצמצום, מ"מסירות נפש".

"נפש" הוא האור הראשון והחלש ביותר שאנחנו משיגים. ובשביל זה אנחנו צריכים להחשיב אותו יותר מכל החיים החומריים שלנו, כלומר לוותר על כל המילויים האפשריים שלהם למען הדבקות, הקשר בינינו, ההתעוררות ההדדית והערבות. אני מוכן לוותר על כל הגשמיות, ובלבד שאגיע להשפעה. מזה מתחיל האדם.

ומהנקודה הזאת והלאה הוא מתחיל לעלות במדרגות, כשהוא עובד על פיתוח תכונת ההשפעה בתוכו, וכל הזמן משתדל להיות דבוק בה. לשם כך האדם בונה לעצמו את הסביבה המתאימה שתשפיע עליו. העבודה הזאת נקראת "עבודת השם" – העבודה על ההידמות לבורא וההידבקות בו.

הסביבה הזאת כוללת בתוכה: קבוצת מקובלים, מדריך, ספרים, לימוד – כלומר, את כל המסגרת שהאדם מארגן סביבו. לפי זה אנחנו צריכים תמיד לבדוק את עצמנו: האם אנחנו פועלים בצורה נכונה ומספקת, האם החיים שלנו מסודרים בצורה הנכונה, האם אנחנו מחלקים נכון את הזמן שלנו, הכוחות שלנו, המחשבות והכוונות שלנו, כדי לברר בצורה היעילה ביותר את הכלים (הרצונות) שלנו. הדבר דומה לחשבון הנפש שאנחנו עושים עם עצמנו בתקופת הסליחות לפני ראש השנה.

אנחנו צריכים להידבק בקבוצה כדי לקבל ממנה את הכוח למסירות נפש, בדומה לעקדת יצחק או לתקיעת השופר. בכל מדרגה חייבים להגיע למצב כזה.

בינתיים לא נדרשת מאיתנו הקרבה כל כך גדולה כמו שנדרש מאברהם שהקריב את בנו יצחק. מספיק לנו רק לתקוע בשופר. זה בגלל ההבדל בין המדרגות שלנו: האבות שייכים לדרגת חב"ד, ואנחנו – לדרגת נה"י. אך למעשה, זהו אותו הקורבן שכל אחד צריך להקריב בכל מדרגה חדשה של הרצון לקבל שמתגלה בו.

ולאחר מכן אנחנו מגדילים יותר ויותר את החשיבות ("שופרא" – בארמית "יופי)" של תכונת ההשפעה בזכות המוכנות שלנו להגיע למסירות נפש מלאה. הכול מתחיל מצמצום א' וההתעלות מעל הרצון לקבל שלנו. זאת ההתחלה של האדם, וזאת כל המשמעות של ראש השנה – היום שממנו אנחנו מתחילים לגדול.

ועל אף שאנחנו קוראים סיפורים אגדתיים רבים על ראש השנה, אנחנו צריכים להשתדל לחדור לתוך הפנימיות שלהם ולראות שם את מחשבת הבריאה ליהנות לנבראים, את הרצון לקבל ואת עבודתו – להתחיל שוב מהנקודה הראשונה ביותר, להחזיק בחוט העיקרי הזה, ומתוך זה להבין את המשמעות הפנימית של הטקסט.

הרי קיימות צורות שונות של הבעה, ואפילו המקובלים כתבו בצורה שכל אדם מבין את הכתוב בהתאם לדרגתו. אך אפילו אם האדם תופס את הסיפורים הללו כאגדת ילדים, הוא בכל זאת מתקדם וגדל, כלומר, הוא מוכרח לעבור את המדרגות האלה.

נכון שאלו סיפורים, אך בתוכם נסתר עומק אינסופי, ואנחנו צריכים להשתדל להגיע לדרגה הפנימית ביותר, ומשם לקחת את הדוגמאות לתיקון שלנו, כדי להיות אדם, ומזה להתחיל את השנה החדשה.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 27.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להיוולד ברוחניות ללא ניתוח קיסרי
וידויו של האגואיסט הנורא ביותר בעולם
היום שבו נברא האדם