דף הבית / אקטואליה / יהדות רוסיה: משיכה לביטוי עצמי

יהדות רוסיה: משיכה לביטוי עצמי

 הרצל ידע מתוך שמועה על יהדות רוסיה, אבל לאחר שנעשתה לו היכרות עם נציגי רוסיה, הוא ציין שהיה משוכנע שהם זקוקים לעזרתו ולהנהגה רוחנית, והנה בכנס באזל, הוא ראה כי יהדות רוסיה הביאה כזו עוצמה תרבותית, שלא יכל אפילו לדמיין…

הוא המשיך ואמר שיש להם שלמות פנימית שאבדה לרוב יהודֵי אירופה… הם אינם מתמוססים בשום עם אחר, אבל שואבים את כל הטוב שיש בעמים האלה… בהסתכלות עליהם, מתחילים להבין מה נתן כוח לאבותינו לשרוד בזמנים הקשים ביותר. פעם שאלו את הרצל: מה יהיה אם אחריו ילכו רק יהודי רוסיה? הוא ענה: רק?! זה בהחלט מספיק לי. (מתוך הספר "ארץ מתחת לרגליים" של פליקס קנדל)

ליהדות רוסיה אופייני השילוב של הרבה מאוד גורמים שונים. ראשית, היא מאוד רב-גונית. יהודים התפזרו בכל פינות האימפריה, התיישבו במולדביה, קרים, מרכז אסיה, קווקז. שנית, נצפתה אצלם משיכה רצינית להתפתחות פנימית, לרוחניות, ואילו הסביבה שהייתה סביבם הייתה מוגבלת מאוד. כי באותו הזמן היה קיים חוק הצמיתות, מונרכיה, ובצורה נוקשה הייחודית לרוסים, שלא איפשרו ליהודים לעשות כלום, ומעליהם תמיד ריחף איום וחשש לחייהם. לכן הם היו צריכים לספק לעצמם לפחות איזשהו ביטחון.

מצב העניינים עצמו הוביל לכך שאצל האדם הופיעה משיכה פנימית למצוא את עצמו ואיך שהוא להביע את עצמו. כדי לא להיות תלוי בחברה, היהודים היו צריכים בעצמם לייצג איזשהו ערך, להגיע לביטוי עצמי של עצמם בתוכם, מפני שאחרת מבחוץ לא ניתנה להם הרשות לדבר. בעיקרון, זה נמשך עד לימינו, אולי לא בכזאת דרגה, אבל אם נשווה זאת עם ימי נעוריי, אז גם אני הרגשתי על עצמי פגיעה בזכויות האדם.

באופן כזה, האווירה הכללית במקומות הנידחים, דחפו את האדם להישגים פנימיים גדולים, מאחר והוא ידע שיש לו רק מה שנמצא בתוכו. הוא לא יכול היה להיות דוקטור, פוליטיקאי, פרופסור, כפי שזה היה במערב, שם באותו הזמן כבר הייתה קיימת שכבה יהודית חזקה של אינטלקטואלים. יחד עם זאת נצפתה התרחקות פעילה מהיהדות. יהודים רבים החליפו את דתם, כמו שטראוס, או שהתמוססו לגמרי בחברה הסובבת אותם. מאוחר יותר הם הראשונים שהחלו לעזוב את מערב אירופה ולעבור לאמריקה, בה הם יצרו קהילה חדשה לחלוטין שלא שמרה על המנהגים.

כששאלתי את סבא שלי: "למה בזמנו לא נסעת לאמריקה יחד עם כל השאר?", הוא ענה: "איך יכולתי לנסוע לשם, איפה שמחייבים אותי לעבוד בשבת? לכן אני נשארתי כאן". בשבילו היה ברור לגמרי, שלמרות כל הלחצים והנסיבות הנוראיות, הוא יכול לקיים כאן את החוק הפנימי שלו. זה היה השוני העצום בין יהודי מערב אירופה ויהודי מזרח אירופה, למרות שהאחרונים דוכאו הרבה יותר. שלטון הצאר לא יכול היה לעזוב אותם במנוחה. עבורו השאלה היהודית הייתה חולנית, והיא גרמה לו לייסורים גדולים. לכן כל הזמן הוצאו גזירות חדשות שהגבילו את הזכויות של היהודים, והתפשטה הדעה שיש לרדוף אותם ולגרשם לחצר האחורית של האימפריה. שם הם יכלו בכל זאת להתקיים פחות או יותר בשקט, אם רק הייתה אפשרות כזאת.

שאלה: האם קיים משהו לאומי מיוחד בעם הרוסי, שהכריח אותם לפגוע בזכויות היהודים ובזה להכין אותם לפריצה הגדולה?

תשובתי: לא הייתי אומר זאת. האופי הרוסי הוא מאוד שנוי במחלוקת, מפני שהוא נוצר מסימביוזה וסתירות של תרבויות שונות. לכן רוסי יכול תחילה להכות מישהו ומיד לאחר מכן להתחיל להתחבק ולהתנשק איתו תוך בכי גדול. הוא לא יודע בעצמו מה מנהל אותו וזה מאפיין רוסי מובהק. לכן בחברה הרוסית יש כאלה התפרצויות והישגים תרבותיים, שבלתי אפשריים במערב. זה הטביע את חותמו על היהודים, ששהו במחיצת החברה הרוסית, הרתחנית והשנויה במחלוקת.

האווירה עצמה דחפה אותם להתפתחות. כי אינך יודע מה יקרה איתך ברגע הבא, אתה צריך להיות מכוון רק למה שיש בך, מה שאתה יודע ויכול לעשות, מה אתה מהווה בפני עצמך. לכן הדברים העיקריים היו מדע, ידיעות, הבנה של איך להפוך להיות מיוחד בהשוואה לאחרים, אבל שהייחודיות הזאת תהיה בתוכי, מפני שמחר אני יכול להפוך להיות עירום וחסר כל, אבל את זה לא תיקח ממני. לכן יהודֵי רוסיה, שלא ידעו מה יבוא המחר, היו חייבים ללכת למדע, לתרבות, לצבור מטען פנימי תרבותי או מדעי. וכשהיה מגיע הזמן של איזשהו ביטוי עצמי קטן, אז כל הפוטנציאל הפנימי הצבור היה מתחיל לפרוץ החוצה. העיקר בשבילם היה להביע את עצמם.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "על החיים שלנו", 7.5.2015

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest