דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ידע, שאינו נוטל את החופש

ידע, שאינו נוטל את החופש

שאלה: היום אנשים עדיין תולים תקוות בכך, שממשלתם תפתור את הבעיות הכלכליות…

תשובתי: הממשלות לא תפתורנה שום דבר, ולא משנה במי אנחנו נבחר. כי זה הרי לא תלוי בראש הממשלה או בנשיא. מי שזה לא יהיה, אין לו מהיכן לקחת כסף לחיים טובים של העם שלו. אנחנו נכנסנו למערכת גלובלית עגולה, שבה כולם מקושרים זה בזה ותלויים זה בזה. אבל רבים עדיין תולים תקוות בגישה של בידוד, שיוכלו "לצוף" ביחידות. אולם, בעצם הדרך הזאת רק מקרבת אותם לקריסה טוטאלית.

היום כל מדינה שמנסה לפעול רק למען האינטרסים שלה, הורסת את עצמה. פעם דבר כזה היה אפשרי, פעם היו כאלה שיכלו לשלוט על האחרים. אך בימינו הכול משתנה, ואפילו ארה"ב נתקלת בהתנגדות לשאיפות העולמיות שלה. היום המערכת הקודמת של שליטה של אדם על אדם ומדינה על מדינה, קורסת. היא אינה עובדת מפני שבפנים כבר פועל חוק הטבע החדש. הכול עכשיו מקושר הדדית, ומה שאני לא אעשה לאחר, היחס שלי חוזר חזרה כ"בומרנג" חזק פי כמה וכמה.

שאלה: ובכל זאת, בינתיים איני רואה בעליל שאני מהווה חלק מהשלם הכולל, אני לא אשתנה…

תשובתי: אתה רוצה שהבורא יגלה לך כאן ועכשיו את כל תוכנית הבריאה, ובזה יוריד אותך לדרגת "בהמה"?

נניח, שאני אראה שכולנו תלויים זה בזה, שאם אני מתכוון לאכול ארוחת בוקר מבלי שאדאג לארוחת בוקר עבור הסביבה שלי, אז אקבל הרעלת קיבה ואולי אמות. אז זה ישלול ממני את הבחירה החופשית ואני אדמה לבהמה, לכלב, שיודע מראש לפי הריח מה אפשר לאכול ומה לא. במקרה כזה אני כבר לא אוכל להיות אדם.

כאן צריך להיות מצב אחר. אנחנו לא בהמות, אנחנו לא יכולים להיות מקושרים בדרגה הגשמית של רגש וידע, מפני שזו לא דרגת ה"אדם".

נניח, שמישהו נותן לי מיליון דולר. האם עליי לקחת או לא? אם אני מרגיש שבזה אגרום לעצמי נזק, אז אני לא אקח. אבל זו תהיה החלטה אגואיסטית "בתוך הדעת" ובזה אני לא אגדל. כי אני צריך להידמות לבורא.

נאמר: "וכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם". זה אומר, שכל אחד יידע מה זאת תכונת ההשפעה הטהורה, לדעת עם הלב ולפעול בהתאם. לקראת זה אנחנו הולכים.

אם התועלת מהחיבור הייתה גלויה, אז לא היה לנו קשה להתחבר בצורה אגואיסטית בינינו. אבל לא, צריך להתחבר לא על בסיס ידיעה, אלא ב"אמונה למעלה מהדעת", שהפוכה לדעת. אני בכלל לא רואה מראש שהחיבור יהיה לתועלתי.

זה נקרא "צירי לידה", כאשר פועלים בי שני כוחות מנוגדים. רק כך אפשר להתקדם קדימה, אחרת, מבלי לבצע את ייעודנו, היינו נשארים בדרגה "בהמית". ולכן אנחנו צריכים להבין מהיכן לקחת כוחות כדי לגלות קודם כל לעצמנו ואחר כך גם לאנשים אחרים את הידע השונה והאיכותי הזה על עבודה למרות העובדות של הרצון האגואיסטי, על "תנועה נגד הרוח", שמאפשרת לי להיוולד במימד החדש.

אנחנו הרגשנו את זה במקצת בכנס בערבה, כאשר נפתחה ההזדמנות לפרוץ למעלה, להתעלות מעל הגוף ומעל לכל מה שקשור איתו, להתנתק ממנו. זוהי בעיה פסיכולוגית, ובכל זאת אפשר להעביר לבני אדם את הידיעה הזאת. לכולנו יש פוטנציאל מתאים שרק צריך לעוררו לחיים, להוציאו החוצה, כדי שהאבחנה הזו תצוף כלפי למעלה…

מתוך שיעור מתוך "מאמר לסיום הזוהר", 17.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אנטי-גלובליזציה וממשלה עולמית
התועלת בחיבור
דבר גדול מתחיל מדברים קטנים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest