קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנחנו משקיעים המון מאמצים ויגיעה, ועם כל יגיעה אנחנו צריכים לעשות חשבון: "אם אין אני לי, מי לי?". צריך לעשות כל מה שרק ניתן, וכמו כן לגלות ולחשׂוף היכן בדיוק להשקיע מאמצים, באיחוד עם האחרים, שָם, איפה שהתרחשה השבירה. צריך להשתדל בכל הכוחות לשחזר את האחדות של המקום השבור הזה, כדי שהוא שוב יהפוך לשלם, כדי שכולנו נהיה כאיש אחד בלב אחד ונחיה בערבות, כלומר באיחוד מערכתי מושלם.
לפעמים נדמה לנו שאנחנו מסוגלים לכך, ולפעמים נדמה שאיננו מסוגלים. אנחנו רוצים עזרה, אך איננו מסוגלים לבקש, מפני שעדיין איננו מרגישים צורך אמיתי. כך, שלב אחר שלב, האדם מרכין את ראשו ומכוון את עצמו למאמצים חדשים. הוא שוב ושוב ניגש לעבודה במקום השבור הזה כדי לחברו מחדש.
יחד עם זה הוא יודע מראש שהוא חייב לעבוד, עד שלא יזדקק לעזרה, וללא הרצון שלו לעזרה הוא לא יגיע. ובאותו הזמן, האדם צריך להאמין שאין עוד מלבדו. אז לאחר כל מאמץ, מגיע הייאוש ונחיצות חדשה.
את כל השלבים האלה האדם חייב לעבור באופן עקבי, עד שיצטבר בו רצון גדול, עד שלא יתייאש לגמרי מכוחותיו עצמו. אז על ידי הצעקה הנכונה, הבקשה האמיתית, האדם יפרוץ את שער הדמעות. כל היגיעות שלו תתחברנה, וכנגדן כל האורות שהגיעו אליו, בכך שחייבו אותו להתייאש והשאירו בו הרגשה של ריקנות עוד יותר גדולה.
הוא התייגע ואף פעם לא הצליח למצוא את הרצוי, עד שפתאום התגלה שהוא התייגע ומצא. במילים אחרות, שלא הוא זה שמיישׂם את הפעולה, אלא האור, המקיים את הרצון שלו והמאחד אותו עם האחרים לכלי אחד. ואז בכלי הזה מתגלה האור המושלם, תכונת ההשפעה המושלמת, הבורא. כך האדם מגיע בסופו של דבר ל"מציאה" שלו.
היגיעה שלו, העזרה, הייאוש, הצעקה, כל מה שהצטבר במדרגות שעבר, סוף כל סוף קיבלו צורה נכונה. הכול נכלל ברצון נכון ובהחלטה נכונה. וכל זה הודות למה שהאדם עבר בדרך שלו.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 09.01.2011
ידיעות קודמות בנושא:
תעבוד נכון!
כשהעבודה היא תענוג
כיצד להפוך לגיבור?
