טעמו את הבורא

ההבדל בין העולם שאנחנו חיים בו לבין העולם הרוחני הוא בהרגשת הבורא. העולם הרוחני אלה חיים בהרגשת הכוח העליון, כאשר האדם מרגיש שהוא נמצא בו כפי שאנחנו נמצאים כעת באיזה חלל שמלא בחפצים מסוימים שפועלים בהתאם לחוקים מסוימים וכן הלאה. 

כל הטבע של העולם הרוחני נקרא "בורא". אדם שמרגיש את העולם העליון מרגיש שהוא נמצא בשליטת החוקים שלו וחייב לקלוט אותם. בהתאם להתאמתו אליהם הוא יכול לנהל את העולם העליון והעולם העליון מנהל אותו. 

במילים אחרות, הרגשת הרוחניות בנויה על התאמתו של האדם לאותו עולם. במידה שהוא רוכש את התכונות, הכוחות, החוקים, הקשרים הרוחניים, האדם מרגיש אותו. ומה שלא הופך להיות חלק מהחושים שלו, הוא לא מרגיש. כפי שילד בעולם שלנו מרגיש את אימא, את הפינה שלו, את המיטה שלו, את הצעצועים שלו וכל היתר כביכול לא קיים עבורו. כך גם אנחנו ביחס לעולם העליון. 

נאמר: "טעמו וראו כי טוב ה'", טעם זהו הרגש הקרוב ביותר אלינו. תראו כיצד ילדים לוקחים הכול לפה בלי להבדיל אם הדבר אכיל או לא אכיל. הם מרגישים את הכול דרך הטעם. לכן טעם בחכמת הקבלה זו ההרגשה הקרובה הפנימית המובנת של כל תכונה או תופעה. בעיקרון משתתפים בכך כל חמשת החושים שלנו, אבל בעיקר – הטעם. הוא תלוי בתכונות האדם וכל הזמן משתנה. כפי שבעולם שלנו לעיתים האדם רוצה משהו מלוח ולעיתים מר, מתוק, חמוץ וכו', אבל הכול בתוך רצפטור אחד, רצפטור הטעם. ואם נדבר על צלילים, צבעים, צורות, קיימות רמות רבות ואפשרויות שונות של השפעה. כך גם בעולם הרוחני יש לנו חמישה חושים רוחניים ולכל אחד מהם מנעד רחב של קליטה. 

מתוך תוכנית הטלויזיה "מצבים רוחניים", 12.11.18

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/eLLhG

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest