קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", אות ט"ו: "אמנם צריך להבין מאד, רוממות זה האדם יציר כפיו של הקב"ה, ואשתו שהקב"ה חלק לה עוד בינה יתירה הימנו, כאמרם ז"ל (נדה מ"ה) בהבנת הכתוב ויבן ה' את הצלע, ואיככה נכשלו ונעשו ככסילים, לא ידעו להזהר מערמת הנחש."
מתעוררות המון שאלות בנוגע לכלי שמחולק ל"ט' ראשונות" ול"מלכות", אדם וחוה. לא ברור כיצד הכלי הזה התכוון לקבל על מנת להשפיע, אם עדיין לא היו לו כלים דקבלה? כיצד אדם וחוה יכלו לאכול משהו מ"עץ הדעת"? קודם כל הם היו צריכים לגלות את הכלים דקבלה ואחר כך להשתמש בהם. איך זה קרה? פעולת החטא מאוד לא ברורה.
אנחנו עוברים בעולם הזה גלגולים, דור אחר דור, במשך אלפי שנים כדי ללמוד משהו, כדי לגלות את אפסיותנו, את חוסר האונים שלנו, את מוגבלותנו, את חוסר יכולתנו לראות מה מצפה לנו ולנתח בצורה נכונה את הדרך שעברנו ואת ההווה. אנחנו מקולקלים לחלוטין.
אז כמה עלינו ללמוד כדי להגיע לפתרון הנכון? אנחנו לא מסוגלים לעשות זאת בעצמנו אלא רק בעזרת המקובלים שסידרו לנו לימוד, בתנאי שנרצה להתחבר אליהם וללמוד מהם.
כל זה נובע מהחטא של אדם וחוה שאכלו מעץ הדעת. אז, החטא קרה בפועל ואחריו אנחנו לומדים עליו במשך אלפי שנים עד שמגיעים לתיקון. את הפגם שהתגלה בשורשינו אנחנו עוברים על עצמנו כדי לברר ולתקן אותו.
מסתבר, שכל עבודתנו במשך אלפי שנים היא להגיע להכרת האמת שאנחנו לא מסוגלים לעשות כלום חוץ מלבקש מהמאור המחזיר למוטב להעלות אותנו מעל הטבע שלנו. זה תהליך שכתוצאה ממנו מצטברים כוחות גדולים וסבל רב. והמטרה של כל אלה היא לתקן ולפצות על מה שאדם וחוה לא לקחו בחשבון אז. הם חשבו שהם פועלים בכוונה על מנת להשפיע, אבל הייתה חסרה להם הבחנה שהם פועלים בעל מנת לקבל. היה חסר גורם אחד באבחון שלהם שבגללו הפעולה הייתה נראית נכונה במאה אחוז, אבל יצאה פעולה לא נכונה. אותו ההבדל שהם לא שמו לב אליו שהיה נסתר מהם, אנחנו מבררים בהדרגה עד גמר התיקון.
רק את ההבדל הזה עלינו לגלות. זה כל הפער בין מה שהאדם יכול לראות ממצבו לעומת מה שרואים מדרגת הבורא. לשם כך עלינו לדלג מ"יש מאין", ל"יש מיש". את זה אנחנו לומדים במשך כל תהליך ההתפתחות. דווקא המרכיב הזה היה חסר מלכתחילה מאז בריאת העולם, כאשר "יש מיש" ברא את "יש מאין". נקודת יש מאין" חייבת לדלג על הפער בין הנברא והבורא ולהגיע לדבקות עם הבורא.
מתוך שיעור על פי "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", 25.03.2014
ידיעות קודמות בנושא:
הפרי האסור: הניסיון השני הכושל
"החטא הקדמון" המתוכנן מראש
הנקודה ממנה מגיעה הישועה
שלום רב
ומי לדעתך הניח את עץ הדעת בגן? הרי הבורא הוא אחד ומכאן שכל נטיות האדם והשתלשלות הדברים, הם רצונו. כולל החטא.
הייתכן שכל מה שקרה, החל מהבריאה והחטא, מכוון כדי לשעשע את הבורא? או אולי להכשיר אותנו לברוא בעצמינו?