דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / טנגו בשניים עם הבורא

טנגו בשניים עם הבורא

הדבר היחיד שעלינו להשיג הוא ש"אין עוד מלבדו". וזה מושג רק מתוך ההפכיות, ממה שנקרא "עזר כנגדו". הבורא שולח לנו הפרעות שונות שנראות לנו כיוצאות מכוחות שונים, זרים ומנוגדים לבורא ולפי רצון המקרה. אלה כאילו הפרעות מקריות: כוח הטומאה, פרעה, כל העולם הזה. אנחנו חושבים שהמקורות הזרים הללו הם הסיבה לכל הבעיות שלנו.

אך אנחנו צריכים להתגבר על ההרגשה הזאת וכל הזמן להחזיק במחשבה שבכל מה שמתרחש אנחנו חייבים לגלות את הבורא. ואם אנחנו רואים דווקא אותו בכל תקריות העולם הזה, אנחנו מתחילים להכיר בהן את המקור, את דרך הבורא, את היחס שלו. כך הבורא מלמד אותנו, כשהוא מראה מי הוא בדרכים נסתרות וערמומיות עד מאוד.

הבורא משחק איתנו, כשהוא פעם מסתיר ופעם מגלה את עצמו, שוב ושוב. כשהוא מסתתר אנחנו מרגישים את ההסתרה הזאת כמאורעות לא נעימים שונים בחיים האלו. אך אנחנו חייבים לגלות שכל זה פשוט תיאטרון בובות ואת הכול מנהלת יד הבמאי הגדול. רק הבובות הפועלות בו נראות לנו כממשיות: הטבע הדומם, הצומח, החי, בני האדם הקיימים בעולם הזה.

נדמה לנו שהם חיים ונעים בעצמם, שיש להם בחירה חופשית והם פועלים בצורה עצמאית. אך אם נביט על העולם הזה כעל מעטפת שהיא חסרת חיים בפני עצמה ומחיה אותה רק הכוח העליון, אז נתקרב לגילוי הבורא.

זוהי עבודה לא פשוטה והיא אפשרית בכל פעם רק על ידי התגברות. לכך נחוצה לנו תמיכת החברים, הערבות ההדדית שלא נותנת לאדם לשכוח על העבודה הזו ומחזיקה אותו כל הזמן במחשבה ש"אין עוד מלבדו".

וכשמגיעים החולשה והייאוש האדם צריך להבין שגם הרגשות האלה נשלחו מהבורא שמשחק עימו עכשיו. וצריך מייד להיכנס איתו לדיאלוג ולהתחיל בבירורים פנימיים, ישרים יותר, כשאנחנו עומדים ישירות מול הבורא.

כל המאמצים הללו מביאים, בסופו של דבר, את האדם ל"שער הדמעות". זה אומר שאף על פי שמשתלטים עליו רצונות רבים אחרים, אך איפה שהוא במרכז שלהם לרגע קט מופיע רצון להתגבר על עצמו ולהגיע לאהבה וליראת הבורא. הבורא מתגלה בין כל המחשבות הזרות, המקרים, שהם בדיוק אלה שמסתירים אותו.

והאדם צריך בכל הכוח להשתדל לראות את כוח הבורא בכל צורות החיים המדומות הנראות לו כאמיתיות וכקיימות באופן עצמאי – להבין מדוע ולמה הבורא עושה כך. בשביל זה הוא צריך להתעמק במתרחש ולגלות את כל זה. הרי לבורא יש רק כוונה אחת – להתגלות לאדם.

בזכות המאמצים האלה האדם מכיר את האופי, את הטבע, את היחס של הבורא אליו, כשהוא מכיר אותו ממעשיו. על ידי ההסתרה הבורא מתחבא, הוא כאילו משחק עם האדם כדי ללמד אותו כיצד גם עליו להסתיר ולגלות את עצמו.

כשהבורא מתגלה האדם צריך להסתיר את עצמו כדי לא לחשוב שזה מעשה ידיו והוא בעצמו הגיע לגילוי. לכן הוא צריך לכסות את עצמו ב"מסך".

וכשהבורא מסתתר אז האדם צריך להשתוקק לגלות אותו. כך בעבודה ההדדית כששניהם פעם צועדים צעד קדימה ופעם נסוגים צעד אחורה, כאילו הם רוקדים טנגו בשניים, כשהם יוצרים הסתרה וגילוי פעם מצד הבורא ופעם מצד הנברא, הם בונים ביניהם "מסך" קבוע.

האגו של האדם נסתר מאחורי ה"מסך" והוא בעצמו, רצונות הלב שלו מתעלים מעל האגו, מעל ה"מסך" ומתגלים בפני הבורא. ואז גם הבורא יכול באותה הצורה להתגלות בפני האדם.

ברגע שזה קורה נפתחים שערי הדמעות – לאחר שהאדם מבין את המשחק הזה, מקבל אותו ושמח בו כשהוא מעניק חשיבות עצומה למי שהוא נמצא עימו בקשר. ואז האדם יקבל בשמחה את כל מאורעות החיים, לא חשוב כמה קשים הם יהיו וכמה חזק הם יבלבלו. הרי דווקא בזכותם הוא הצליח לצבור חשבון גדול, שלתוכו הוכנס כל המאמץ שלו פרוטה אחר פרוטה.

מתוך ההכנה לשיעור בוקר, 03.08.12

ידיעות קודמות בנושא:
סרט בשחור-לבן עם סוף טוב ידוע מראש
דרך כל התפאורות, אל הבמאי
חוקי המשחק המתוחכם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest