טלאי

בעל הסולם, מאמר "הערבות", סעיף י"ח:

"ולכן הסביר התנא דבר הערבות, בדמיון לשנים, שהיו באים בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בהספינה." כלומר הם כבר מחוברים ונמצאים בכלי אחד, ב"ספינה", שזו כבר דרגה רוחנית, חיבור. ובכל זאת, ישנה איזו בעיה, "תקלה" בחיבור שלהם.

"אמר לו חבירו: "למה אתה קודר?" אמר לו: "מאי איכפת לך. הלא תחתי אני קודר ולא תחתיך"?".

אם הוא היה מבין ומרגיש שהוא נמצא בכלי משותף, אז הכול היה בסדר. כי פעם הוא הרי היה נמשך לזה ובנה עם כולם את הסירה המשותפת הזאת, אבל עכשיו התגלה בו יצר רע נוסף, גדול יותר, והוא לא מרגיש שהוא נמצא בכלי אחד ושהוא מקושר עם אחרים. הוא חושב שהוא נמצא לבד בפני עצמו ולא אכפת לו מה עושים האחרים. הוא היום בחופש מכל עניין הערבות הזאת. כך זה קורה עם כל אחד ואחד.

"אמר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!" עכ"ל." הוא לא סתם עוזב את הקבוצה, אלא הוא גם מטביע אותה, כי הוא גם כן היה נכלל בחיבור.

"והיינו כדאמרן, כי מתוך שפורקי העול, משוקעים באהבה עצמיית, הרי הם עושים במעשיהם, גדר של ברזל, המעכב על שומרי התורה, מלהתחיל אפילו בשמירת התורה והמצוה על היכנה, דהיינו בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך", שהוא הסולם להגיע לדביקותו ית'."

מפני שכולנו כלולים זה בזה ותלויים זה בזה, אז ודאי שאם אחד יוצא, אז הוא עושה קלקול כללי בכל המבנה. אנחנו לא יכולים במקומו להדביק טלאי בדופן של הספינה. כי הוא קשור עם כולם ונמצא בהתכללות עם כולם. ולכן זו בעיה גדולה מאוד, אם מישהו עוזב או אפילו לא נמצא זמנית בחיבור שלו עם הקבוצה.

הוא מקבל עונש גדול מאוד עבור הנזק שגרם לכל החברים שאותם הוא עזב, עבור כל אחד ואחד. לכן צריך מאוד להקפיד על ההתכללות הכללית.

נניח, שאתה מגיע לשיעור וישן, זאת אומרת, אתה לא מוסיף את הכוונות שלך. אבל זו עדיין לא עבירה גדולה, זה קורה לפעמים. אבל ישנן עבירות הרבה יותר גרועות.

מתוך שיעור על מאמר "הערבות", 02.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ערבויות נגד דליפה באוניה
בובת בבושקה מורכבת מבפנים
מה שבפנים, זה גם מה שבחוץ

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/VmOZe

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest