טיק-טק, יום-לילה

v_okno_100_wp.gif

שאלה: אם השבירה כבר קרתה פעם אחת, למה צריך בנוסף לכך להכות ולשבור אותי כדי שאני אגיע לחיבור?

תשובה: אלה כבר שבירות קטנות פנימיות, כשהאדם לא מרוצה ונופל. כל יום הוא מתאכזב ושוב קם, כמו שנאמר: "אלף פעם יפול צדיק וקם". אלה בירורים שבלעדיהם אי אפשר.

לכן, העבודה הזו היא לא מתאימה לקהל הרחב, מכיוון שאי אפשרי לספר עליה לכל אחד ולהציע אותה לאלה שלא מאירה להם קדימה המטרה הרוחנית. גם לנו היא לפעמים מפסיקה להאיר. היום האנשים נראים קצת עייפים ומעורפלים, לא "דלוקים" כמו אתמול. ומחר שוב תחזור אליהם ההשראה. זוהי צורת ההתקדמות.

הבעיות הנוכחיות שלך אינן נקראות "שבירה". שבירת הכלים כבר קרתה פעם, ורסיסיה נפלו למטה. למעלה הם היו מחוברים לחלוטין, אבל נפלו יותר ויותר למטה ויותר ויותר נשברו, ובסופו של דבר נשברו לחלוטין והתערבבו ביניהם.

heb_o_rav_rb-1986-13-bo-el-paro-2_2014-04-16_lesson_pic08

כשאנחנו עולים מלמטה למעלה, אנחנו צריכים לעבור את כל המצבים הללו בכיוון ההפוך: 0-1-2-3-4-5, ובכל פעם צריך לקפוץ ממדרגה למדרגה, מרמה אנרגטית אחת לאחרת, כמו אלקטרונים בתוך האטום.

זה כמו מטוטלת בתוך שעון שכל הזמן מתנדנדת: טיק-טק, טיק-טק, קדימה-אחורה, ימינה-שמאלה, יום-לילה. אנחנו חייבים לעבור את המחזורים הללו, כאשר אנחנו קוטעים את הפעולה שביצענו ומתחילים פעולה חדשה כאילו מאפס, רק במדרגה גבוהה יותר.

אנחנו לא מכירים את המדרגות העליונות הללו, מפני שאנחנו נמצאים בגלות. זה מה שבולע הפרעה, כמו שנאמר: "חיל בלע ויקיאנו", כלומר הוא לא מראה לנו שאנחנו מתקדמים. אנחנו רוכשים יותר רגש ושכל, יותר הזדמנויות, מתקדמים ב"לא לשמה", אך לא מראים לנו את העליות שלנו ממדרגה למדרגה.

כשמטפסים בסולם הזה, אנחנו צריכים פעמים רבות לקפוץ מרמה אחת לאחרת, ובכל פעם לשבור את ה"אתמול" שלנו, ולהתחיל מחדש את היום.

ואחרי שנעבור את ה"מחסום" ונתחיל לעלות במדרגות הרוחניות האמיתיות בעולמות העליונים, שם יהיה אותו הדבר, ואפילו עוד יותר גרוע.

שאלה: אז למה אנחנו כל כך חולמים לעבור את ה"מחסום", אם גם שם יש אותן המדרגות עד גמר התיקון?

תשובה: אנחנו חולמים לעלות לעולם הרוחני מפני ששם נוכל להיות בכלים דהשפעה ובפועל להשפיע זה לזה, ודרך זה – לבורא. על ידי ההשפעה שלנו אחד לשני אנחנו בונים את הבסיס לגילוי הבורא. אנחנו לא משפיעים לבורא ישירות, אלא מאהבת הבריות מגיעים לאהבת הבורא.

אנחנו יוצרים בינינו פלטפורמה, מקום, שבו יתגלה הבורא לפי השתוות הצורה. האור העליון

ישכון בתוך הרצון הזה שמלא שיתוף הדדי ודאגה של כל חלקיו אחד כלפי השני.

שאלה: האם אחרי ה"מחסום" יהיה לי קל יותר להתגבר על כל המשברים?

תשובה: אחרי ה"מחסום" אני באמת אוכל להשפיע לבורא. אני בכלל לא עושה חשבון כלפי מה יותר קל או יותר קשה, אני עושה חשבון רק כלפי האם אני אוכל להשפיע לבורא. לעבור את ה"מחסום" זה אומר להשיג את תכונת ההשפעה ובפועל לעשות נחת רוח לבורא. יותר מזה אני לא צריך! אני לא לוקח בחשבון את הקשיים שלי, אלא רק את ההזדמנות להשפיע לו.

המטרה שלנו היא לעשות נחת רוח לבורא. אם יש לי הזדמנות כזו שנקראת "מעבר המחסום", אז אני רוצה להיות שם.

מתוך השיעור על פי המאמר של הרב"ש, 16.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
המשחק של הנחש הערמומי
חשבון סודי בבנק הרוחני
שבירה למען החיים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest