דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / טיפשות ולא חינוך

טיפשות ולא חינוך

שאלה: אם מישהו הולך נגד המורה, ובנוסף החברים תומכים בו – האם בכך הם מחלישים את הקשר שלהם עם המורה?

תשובתי: גם אם זה קורה במודע או לא, זה לא חשוב, כי אנחנו נמצאים במערכת וחבל מאוד אם מישהו פועל נגדה. אני מעוניין לדעת על כך על מנת לתקן את התלמיד הזה.

חבל לי מאוד עליו, הרי הוא פועל כמו תינוק שאינו מבין באיזו מערכת הוא קיים. כדאי לעצור אותו גם אם הוא עושה שטויות בתמימות ומזיק למערכת שלא במכוון, כיוון שזה יכול להזיק לאנשים רבים בתגובת שרשרת. זה כל העניין, למורה אין חשבונות עם עצמו.

זאת בעיה גדולה, והחברים חייבים לשים לב ולעצור את זה. אנחנו כלל לא מודעים עד כמה אנחנו תלויים זה בזה. הרשת קיימת וכולנו מקושרים בתוכה, ואם אני לא רוצה לשים לזה לב, להודות על הקשר הזה ולהשתמש בו, אז אני גורם נזק עצום.

הקשר קיים ופועל בהתאם למדרגה שלנו, למצב שלנו, ולכן כל אחד חייב לעזור לשני. אחד פתאום מתחיל לקנא באחרים, השני מתחיל לכעוס על מישהו, לשנוא ולדחות אותו, כל הקלקולים הפרטיים הללו מקלקלים את המערכת כולה.

לכאורה, למה צריך לעניין אותי ששני חברים אינם מדברים ביניהם? אבל זה מאוד חשוב לי כי הם חלק מהמערכת שנקראת "קבוצה". אני לא יכול להישאר אדיש.

בדרך כלל, אנחנו מתנהגים כמו ג'נטלמנים ומעמידים פנים שלא שמים לב לסכסוכים של אחרים ולא מתערבים. אך אם היינו רואים איזה הרס זה מביא לנו, היינו מוצאים דרך להשפיע על החבר. פשוט היינו נותנים לו מכות, זורקים אותו מהקבוצה. הרי היינו רואים שהוא סוגר לנו את הברז הרוחני.

ואילו אנחנו נשארים אדישים כי לכאורה חונכנו לא להתערב. אבל זו ממש טיפשות ולא חינוך אם אני רואה שמישהו קודר חור בסירה המשותפת שלנו ומעמיד פנים ששום דבר לא קורה.

צריך להרגיש את כולם כיחידת קומנדו שקיבלה משימה קרבית ולהתחבר כך שלא ייכנס בינינו שום דבר זר. כמובן שהקשר הכללי של הקבוצה עם המורה הינו חוק רוחני שאנחנו חייבים לקיים!

אני לא זקוק לכך שישרתו אותי בעניינים גשמיים. לשרת את המורה, זאת אומרת, לגרום לו נחת רוח, והוא מקבל נחת רוח מכך שאנחנו בוחרים בכיוון מסוים של ההתפתחות הרוחנית שלנו בהפצה וכולם משתתפים בזה בכדי לעשות נחת רוח למורה. אז ניתן לקבל דרכו את האור כי סדר המדרגות אינו משתנה.

לי זה היה ברור כשמש. היה לי רכב ישן וקניתי תמורתו חדש עם תוספת של 10,000$. בשביל מה אני צריך רכב חדש אם התגוררתי 50 מטר מהרב"ש? רק בכדי להסיע אותו לסדר את העניינים שלו. ואז עשיתי חשבון – הוא לימד אותי איך לעשות את החשבון הזה, ללא שום בושה. להיפך, זו הייתה בשבילי הזדמנות להשקיע את עצמי. וכך בכל דבר.

טוב היה אם בכל פעם כאשר הייתי קונה לו משהו, בכל 100 גרם גבינה, הייתי כל הזמן חושב על כך שאני גורם לו נחת רוח ורוצה בכך לרכוש כוח לעשות נחת רוח לבורא. כמובן שהייתי מבצע 90% מהמעשים באופן אוטומטי, אך מדי פעם הייתי תופס את עצמי בזה ובונה כוונה נכונה. כך אתה מגלה מעיין מים חיים לעצמך, מעיין עם "אור החסדים", ומושך את מאור התורה.

מתוך שיעור בנושא "מורה דרך", 27.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ברז סגור מאי התאמת התכונות
כבר החזקתי את ההצלחה בידיים
בומרנג תמיד יחזור אליך חזרה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2Nv9g

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest