קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: חלק מהאנשים שעוסקים בשיטת החינוך האינטגרלי, נתקלים בזה שאנשים הקרובים אליהם, חברי משפחה או חברים מתייחסים בזלזול כלפי העבודה הזאת. מה לעשות, כיצד להגיב בצורה נכונה?
תשובתי: קודם כל, צריך מכל אחד שלומד בקבוצות שלנו, לגדל מנהל תעמולה קטן, מפני שעל ידי תעמולה הוא יודע בו זמנית להגן על עצמו, על נקודת המבט שלו, הוא יכול לנהל דו שיח או ויכוח.
אולם בעיקרון, אין לנו עסק עם זה ואנחנו לא מחנכים אנשים באופן כזה. כלומר, לך יש נקודת מבט משלך ולי נקודת מבט משלי. לכל אחד יש את הזכות לדבר שטויות. בזה אני לא מפריע לך, אתה אל תפריע לי, לכל אחד עיסוק משלו. מה גם שהעיסוק שלי לבטח אינו מזיק לאף אחד, לכן אין כאן על מה להתווכח. זה דבר ראשון.
דבר שני, זה שאנחנו מציבים בשורה ראשונה מדענים, מדע, הרבה מאמרים, קליפים, הוכחות לכך שהאינטגרציה מהווה את הדרגה הבא של הטבע, שמחייב אותנו ללכת לקראת זה. והמשבר שאותו אנחנו מרגישים, זה לא יותר מאשר "תמריץ", "מדרבן", מקל עם קצה חד שעל ידו דוקרים את החמורים, כדי שהם יתקדמו קדימה. באופן כזה מדרבנים ומאיצים בנו להתקדם.
אפשר כמה שרוצים לומר משהו נגד זה. אבל אנחנו מביאים את דעותיהם של אלפי מדענים מתחומים שונים לחלוטין, שונים גם לפי גובהם ולפי רוחב הקשת, תתווכחו איתם. ואנחנו, כמו שאומרים, מוכנים לעמוד בשלווה ובצניעות בצד. עדיף לנהוג דווקא כך, מפני שאין מה להגיד כנגד המדע.
אם המדע, החל מפיזיקה קוונטית, ביולוגיה וכדומה, מדבר על כך, שכל מה שאנחנו רואים, צופים בו בטבע, נע לקראת אינטגרליות, הרמוניה, אז ודאי שגם המין האנושי עם כל שאר שכבות הטבע, בכל מקרה, יהיה חייב להגיע לזה ואנחנו רואים את זה. אפילו לימוד וחקירה של המשבר עצמו, ולא סתם של הטבע הכללי, אונטולוגיה, מראה לנו בבירור, שהיציאה ממנו יכולה להיות רק באינטגראציה (שילוב).
לדוגמה, כל מה שמתרחש באיחוד האירופי, זה משבר כתוצאה מאינטגרציה לא נכונה. מדינות האיחוד האירופי לא נתנו מראש לעמים שלהן חינוך אינטגרלי, ועכשיו זה נותן את אותותיו. מנהיגי אותן המדינות רחוקים מאינטגרליות, אין להם שום התעוררות לזה. אלה הם פרוטקציוניסטים (למען בידוד) מהשורה הראשונה, לכן כל ניסיונותיהם נכשלים.
אני סבור, שאנחנו לא צריכים להתווכח עם אף אחד. עדיף להכין עלון, שבו יהיו הכוונות והסתמכויות על הרבה מאוד חומרים באינטרנט בקשר לשאלות האלה ממדענים המובילים בעולם: סוציולוגים, פוליטולוגים, פסיכולוגים, פיזיקאים, ביולוגים וכולי, שיתווכחו איתם.
ואילו אנחנו סתם מהווים חסידים של קבוצת המדענים הזאת ולא יותר מזה. כלומר, אני הולך אחרי המדע, אני מסתכל באופן ריאלי על החיים, אני רואה שהם אומרים דברים הגיוניים ובאמת מנסה לממש את הנתונים המדעיים שלהם, מפני שהם נותנים תוצאה נפלאה.
אז למה שאני לא אעשה את זה? ומה אתם עושים? תתנו בבקשה את הטיעונים שלכם. אותה מנהלת בית ספר, האם יש לה זכות להיות מנהלת בית ספר, לחנך ילדים, אם היא מתייחסת בזלזול כלפי השיטה האינטגרלית? על בסיס מה? במה ההיגיון שלה, מהי פילוסופיית החיים שלה? מה היא מלמדת את הילדים, איזה בני אדם היא מפסלת מהם?
הייתי שואל את השאלה הזאת לפני הקהל הרחב. כמובן לא בכעס, אלא בצורה יפה, קלה, נעימה, מבלי לנסות לשכנע את הקהל, אלא על ידי הבאת הטיעונים שלי.
שאלה: לעיתים קרובות קורה, שדווקא מאחורי האגרסיביות מסתתר העניין בנושא הזה.
תשובתי: כן. גם זה טוב. לפעמים צריך להשאיר את זה. לעיתים קרובות אנחנו באופן כזה מחממים את ההתעניינות, בזה ש"דוקרים" את האדם. הוא מתחיל לנבור בחומרים שלנו, לחפש משהו סותר, כמעט כותב דוקטורט, ואחר כך בסופו של דבר נשבר, ואנחנו ברכות עוזרים לו בזה. חייבים תמיד לעזור לאדם, לתת לו מקום לסגת, להכיר במשהו גם באשמה שלנו, כדי שלגאווה שלו לא יהיה כל כך קשה לבוא להסכמה איתנו.
מתוך שיחה על החינוך האינטגרלי, 05.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
צרכים שונים, פיתרון אחד
הסברת רעיון החינוך האינטגרלי
יש טענות? בואו נברר!
