טוב ורע

laitman_2009-08-04_9975-70.jpg

זוהר: פרשת ויקרא, סעיף פ"ז: כיוון שהתורה יצאה מבינה, לוחות הראשונים היו רשומים מבינה, שכתוב, חרות על הלוחות, אל תקרא חרות בח' קמוצה, אלא חירות בח' צרויה, היא חירות ממש, להיותה המקום שכל החירות תלויה בה. כי אין חירות מכל הקליפות אלא ע"י האורות של הבינה. ואין לך דבר בתורה, שיש בו מחלוקת, שלא ילך הכל למקום אחד, מלכות, ומתקבץ למעיין אחד, שהוא יסוד.

אנחנו, חומר הבריאה, הרצון ליהנות, למלא את עצמנו, יכול רק לקבל. אם הכוונה שלו היא לקבל למען עצמו, אז את הכוונה הזאת, ולא את הרצון עצמו, אנחנו מכנים "רע". הרי הרצון הוא חומר שאינו משתנה ולכן אינו ניתן לומר עליו, אם הוא טוב או רע. את זה קובעת הכוונה, אם הוא טוב או רע. זאת הבחירה החופשית שלנו.

ברצונות הנמצאים בנו בדרגות הדומם, הצומח והחי, אין לנו בחירה חופשית, איננו יכולים לשנות בהם דבר. את זה מאשרים ומוכיחים יותר ויותר המחקרים המדעיים. השינוי האפשרי היחיד הוא בדרגת האדם (המדבר), בכוונה מעל לרצון.

הרצון בפני עצמו נברא על ידי הבורא וניתן לנו בצורה שאינה משתנה. הכוונה מעל לרצון ניתנה לנו מלכתחילה כאגואיסטית, "למען עצמי", עלינו לקבוע שהכוונה הזאת היא רעה, מאחר והיא מכוונת כנגד האיחוד, כנגד ההשפעה לזולת, השפעה לבורא. אך הכוונה יכולה להיות הפוכה, "למען האחרים", להשפעה, אז היא נקראת "היצר הטוב".

כלומר, "היצר הרע" ו"היצר הטוב", נקבעים על פי הכוונה, ואילו "היצר" הוא רצון שאינו משתנה. הכוונה הזו היא רק בדרגת האדם. הכוונה להידמות לבורא נקראת טוב, והמוגדת לו נקראת רע. הכוונה מיושׂמת באיחוד או פירוד מהאחרים.

לכן מכל הכוונות שלי עליי לבחור, רק את אלה שבהם אני בעל בחירה חופשית, להתחבר עם האחרים בכוונה אחת של השפעה הדדית, בזה אנחנו דומים לבורא. רק כאן אני קובע את הטוב או הרע, או ביחס לאגואיזם שלי, או ביחס למה שקובע הבורא.

לכן, אם אנחנו רוצים לתקן את עצמנו, יכולה לעשות זאת רק הבינה, תכונת ההשפעה העליונה. כשהיא מגיעה אל הרצון ליהנות, היא משנה לו את התכונה הרעה לטובה, כלומר את מהכוונה על מנת לקבל לכוונה על מנת להשפיע.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 17.05.2010

רשומות קודמות בנושא:

העולם – הטבעה של הבורא
זה לבטח יקרה לך!
רחוב עם תנועה חד סטרית

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest