"חשיבה מחדש" לגבי התפתחות יציבה

ידיעה: אלברט איינשטיין אמר פעם, שאם הייתה לו רק שעה אחת כדי לחפש פיתרון שבו תלויים חייו, הוא היה מבזבז את 55 הדקות הראשונות על קביעת הבעיה. לאחר שיקבע איזו שאלה בדיוק צריך לשאול, הוא היה יכול לפתור את הבעיה בפחות מ- 5 דקות.

האנושות ניצבת אל מול בעיה, שמהווה איום על חיינו: איך אנחנו יכולים לספק מזון ואיכות חיים לתושבי כדור הארץ, מבלי לפגוע במערכת הקיום הפלנטרית?

נציגי 69 מדינות נפגשו באו"ם וקבעו "מטרות להתפתחות יציבה עבור בני האדם ועבור כדור הארץ": חיים ואמצעי קיום, ביטחון תזונתי, אספקת מים יציבה, אנרגיה נקייה, מערכת אקולוגית בריאה, הנהלה טובה.

קידמה אמיתית בכל אחד מהתחומים הללו דורשת גישה מורכבת, תוך שימוש במדיניות שמקיפה את התחומים הכלכלי, החברתי והאקולוגי.

התייחסותי: נדמה לי, שהאנשים האלה לא פעלו כמו איינשטיין, אחרת הם היו מבררים את הסיבה למשבר, ואותה עדיין איש לא גילה. הסיבה היא, טבע האדם האגואיסטי. ומוכרחים לתקן אותו. בלי זה שום פן של המשבר לא ייעלם. המטרות נכונות, אבל אין פתרונות בשבילן. ואילו התזכורת אודות מציאת הסיבה מראה על כך שעכשיו, תוך אזכור איינשטיין, אפשר לדון בסיבת הבעיה, בלי למהר למצוא לה פיתרון.

ידיעות קודמות בנושא:
פסגת ריו + 20 לא עמדה בציפיות שלנו
אנחנו אבודים…?
עתיד האנושות – להיות או לא להיות?