דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חשבון סודי בבנק הרוחני

חשבון סודי בבנק הרוחני

שאלה: מדוע נאמר שהעבודה הרוחנית צריכה להיעשות מתוך שמחה, אם אנחנו צריכים לעבור הרבה מאוד מצבים לא קלים?

תשובתי: האם בעבודה הרוחנית אנחנו יכולים לקבל רק הרגשה חיובית ולשמוח ללא הפסק? כדי להרגיש כל תכונה חיובית, תחילה עליי לברר את הופכיותה. כלומר, תכונה אחת אינה יכולה להיות ללא השנייה. הכול תלוי רק בחיבור ביניהן.

זה לא אומר שאין לי שום חיסרון ושהרגשה של קנאה, תאווה, כבוד, שליטה ושנאה נעלמה לחלוטין. כל זה נשאר בי ואפילו גדל, מקבל צורת כוחות טומאה ("קליפות") אמיתיים, דמות של הפושעים הגדולים ביותר כמו בלעם, בלק, פרעה וכולי.

נכון לעכשיו, אנחנו רק אגואיסטים קטנים, אנחנו עדיין לא יכולים לחפש בתוכנו את הרשעים הגדולים כמו פרעה. איפה בלעם, בלק, אחשוורוש שלי? הם מסתתרים אי שם בתוך הנשמה השבורה שלי, אבל עדיין אינם מתגלים. בינתיים הם מחכים שאני אתחזק ואז כל אחד מהם יוכל להתגלות בזמנו בצורה שאני אצטרך להתמודד נגדו. לכן, נאמר "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו". כל ההרגשות הרוחניות בנויות על העיקרון "יתרון האור מתוך החושך".

אני יכול להרגיש שמחה רק מתוך מידת העצבות שלי. אחרת בלתי אפשרי להרגיש מצב שמח. אם אין שום בסיס לשמחה שלי, היא לא תורגש. כדי להרגיש תופעה כלשהי, אני חייב להיות במצב הפוך מהתופעה הזאת. המילוי צריך להיות מורגש בתוך החיסרון הריק, מתוך הניגודיות. כי אני הוא הנברא ולא הבורא. הנברא תמיד מרגיש מילוי לעומת החיסרון: כלי ואור.

הכול תלוי בסיבת השמחה שלנו. השמחה הרוחנית היא בבורא, ובגשמיות השמחה היא בנברא. או שאני שמח מפני שמילאתי את הרצון האגואיסטי שלי, או שאני שמח מפני שאני משפיע לבורא. כלומר, אני מרגיש שמחה בתוך הבורא או בתוך הבטן שלי. שמחה היא התפעלות, התרגשות, רטט מכך שהכלי מלא. השמחה הרוחנית היא התפעלות מהשפעה, והשמחה בעולם שלנו היא תוצאה מקבלה אגואיסטית.

שאלה: מסתבר, שאם אני נכשל בעבודה הרוחנית או בהפצה, בלי לראות תוצאות רצויות, עליי בכל זאת להיות שמח ב"אמונה מעל הדעת"?

תשובתי: אנחנו לא רואים את התוצאות של מה שאנחנו עושים בעולם הרוחני וזה טוב. להיפך, כאשר הבורא יאפשר לנו לראות זאת, זה יהפוך למכשול עצום בדרכנו. אז אנחנו כבר נצטרך לקבל על מנת להשפיע.

אבל בינתיים הבורא עוזר לנו, מסתיר מאיתנו את התוצאות. אם אנחנו היינו רואים, אז היינו מתחילים להנות מהן בצורה אגואיסטית ושוב היינו נשברים. לכן אנחנו לא רואים מה עושים.

כל מי שיושב בשיעור, גם אם משעמם לו והוא מביט בתקרה, הוא בכל זאת מקבל שכר רוחני. אבל הוא אינו רואה זאת, אחרת הוא היה מגיע רק בשביל זה והיה סתם יושב. אדם מקבל שכר גדול מאוד על כל מאמץ קטן, גם אם הוא מתחבר במקצת לרוחניות. לכן, לא נותנים לנו לראות, אחרת כל הרווח היה עובר ל"קליפות".

לכן, אתה לא רואה שום דבר, אבל בינתיים השכר שלך מצטבר. כפי שנאמר "חיל בלע ויקיאנו". בסופו של דבר, אתה תקבל את הכול בחזרה, אבל כאשר אתה תהיה מוכן לקבל זאת בצורה נכונה, על מנת להשפיע ולא על מנת לקבל. כל המערכת בנויה כדי לגדל אותנו.

מתוך שיעור על פי המאמר מספר "שמעתי", "עניין הגבלה", 07.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מפתח לשמחה
ללמוד לעבוד ללא קשר לתוצאה
בונים מקוביות את המדרגה הרוחנית הראשונה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ilpE2

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest