דף הבית / קבלה ומדע / חרקים מחשבות וההרמוניה בינינו

חרקים מחשבות וההרמוניה בינינו

הערה: בעולם נמשכת ההכחדה ההמונית של חרקים. הפיחות בכמות החרקים עלול להוביל לקריסה קטסטרופלית, כך אומרים המדענים. במשך שני עשורים נעלמו יותר מ – 40% מינים של חרקים ואילו כמות התיקנים והזבובים גדלה. בהיעלמם, החרקים לוקחים איתם בעלי חיים אחרים, ולכן יינזקו ציפורים, זוחלים, יצורים דו-חיים, דגים וכמובן האדם.

תשובתי: כדור הארץ גווע באופן הדרגתי.

הערה: אומרים שהדבורים שנעלמות הן היסוד לזה שיהיה רע.

תשובתי: בוודאי, מפני שהדבורים הכרחיות לתהליך ההתרבות של עולם הצומח. זו בעיה!

שאלה: האם אפשר לעצור את התהליך בשיטות מדעיות כפי שמנסים לעשות עכשיו?

תשובתי: לא, אי אפשר לעשות זאת בצורה כזאת. ובוודאי שלא ליצור דבורים מלאכותיות.

שאלה: כלומר אתה לא מאמין במערכת של "דבורים-רובוטים"?

תשובתי: אני לא מאמין בשום התחכמויות של האדם, שבהן הוא משקיע מיליארדים. אני לא מאמין שהם יכולים לעזור ולעצור את ההידרדרות של האנושות ושל היחסים ההדדיים בינינו, ולעזור לאנושות לשרוד. האנושות הולכת לקראת מצב, שבו היא קוברת בעצמה את עצמה.

להיפך, כל ההתחכמויות המדעיות רק מבלבלות אותנו. אם הן לא היו כבר מזמן היינו שואלים את עצמנו: "מה עלינו לעשות?!"

שאלה: כלומר הם נותנים לאנושות כביכול תקווה?

תשובתי: כן. אנחנו זורקים הכול על המדע, וסבורים שאם נשקיע בו עוד מיליארדי דולרים הכול יהיה נורמלי, ומדענים ימציאו עבורנו הכול, ואילו אנחנו נמשיך לנוח על זרי הדפנה. זה לא יקרה!

עלינו להבין, שרק שינוי שלנו כלפי העולם, כלפי עצמנו, בינינו, יהפוך את העולם לעולם אינטגרלי וישקם את כל מה שדרוש להתפתחות אינטגרלית נכונה של הטבע. הטבע, זו מערכת סגורה ואם אנחנו מפרים את האיזון בתוך המערכת הזאת, את האינטגרליות שלה, אז אף אחד לא ישלים זאת ויפצה על כך.

שאלה: אפילו אם אנחנו מפרים זאת על ידי מחשבות ולא רק על ידי מעשים?

תשובתי: בוודאי! אבל אנחנו עדיין מקווים וחושבים ש"נבנה חממות, חממה אחת יכולה להחליף מיליוני דונם של אדמה. והכול יהיה נורמלי. בחממה אין צורך בשום דבר, אנחנו נאבק אותן, נעשה משהו".

הערה: דרך אגב, הצעות כגון אלה ישנן…

תשובתי: כן, כמובן, אני מבין אותם. אבל זה לא יצליח! הטבע פועל בחכמה רבה מאוד. הוא צריך להביא אותנו עד למצב מסוים, כדי שאנחנו נשתנה. שאנחנו נשתנה! לא סתם נתקן משהו, נקלקל משהו, אנחנו צריכים להשתנות! ואילו אנחנו לא רוצים להשתנות.

אנחנו עושים הכול, ממשיכים להתפזר ולהתיישב בכל רחבי העולם, מנסים לכבוש ולהכניע את הטבע, מנסים באופן כלשהו למלא את האגואיזם שלנו, ובסיכומו של דבר אף אחד לא מאושר.

הערה: כל האנושות מכבדת את המדענים, את המועמדים לפרס נובל, את הפרופסורים שעורכים מחקרים, את מי שממציאים משהו. אבל כאשר אני מדבר איתך, יש לי כל הזמן תחושה שהם כולם כמו ילדים, הם לא מבינים את העיקר.

תגובתי: אני מקבל בברכה את המדע רק במידה שבה הוא מאפשר לנו לראות את האינטגרליות של הטבע, שהכול סגור, הכול תלוי בהכול באופן הדדי. הרגשת האינטגרליות, וההרמוניה של הטבע, מאוד חשובה עבור האדם. מתוך זה הוא מתחיל בעצמו לשאוף להרמוניה, לאינטגרליות.

לכן צריך לדבר על כך שאת ההישגים האלה, את המסקנות הללו עלינו לקחת מהמדע ולהעביר לחברה האנושית. כל שאר ההישגים המדעיים לא יביאו בסופו של דבר לאדם שום אושר.

שאלה: וכל המסקנות שבדרך מדעית אפשר להגיע למשהו אינן מבוססות?

תשובתי: אי אפשר להגיע לכלום! רק לאסון שבסופו של דבר יוביל אותך בכל זאת למצב שבו תיאלץ לשנות את עצמך.

שאלה: מה עלינו לעשות כדי שהחרקים לא ייעלמו, שהאקולוגיה תהיה נורמלית?

תשובתי: אך ורק להסביר לאדם שהוא יצור אינטגרלי וחייב להביא את עצמו לשיתוף פעולה הדדי נכון עם הטבע. ואז נראה, כמו שנאמר בתנ"ך, שהכול, כל בעלי החיים, הצמחים והטבע הדומם, מגיעים להרמוניה, בעקבות האדם. "וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם כֶּ֔בֶשׂ וְנָמֵ֖ר עִם גְּדִ֣י יִרְבָּ֑ץ … וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן נֹהֵ֥ג בָּֽם".

מתוך תוכנית טלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 12.03.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/vbsJ7

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest