חפירה טובה

laitman_2010-10-04_zohar_us-70.jpg

בכל הרצון שנברא, האדם הוא רק נקודה. הלאה הכל תלוי רק עד כמה הוא יוכל להתקשר עם האחרים, עם הרצונות הפרטיים או עם הקבוצה כולה. אם יש לו השתוקקות לחיבור עם האחרים – זה נקרא לחפור באדמה יסוד לבנין. הרי הוא אינו חופר בתוכו, אין לו מה לחפור שם, הוא רק נקודה.

הגוף שלו נשאר בחוץ ובכלל אינו שייך לכך, זה גוף בהמי. ואילו הנקודה, זה האדם, כלומר תחילת הנשמה. עד כמה שהוא יוכל להתקשר עם השאר, כך הוא יתחפר פנימה. הוא מקבל מהם רצונות, חומר, אחר כך רואה עד כמה הוא מסוגל או אינו מסוגל לקבל אותם, ומתוך הרצונות שמסוגל לקבל, בונה את הבנין של נשמתו בעזרת האור.

לכל אחד מאתנו אין יותר מנקודה אחת. אני מנסה להתחבר עם השאר, ורואה שאני הפוך לחיבור. אך אני מוכן לסבול זאת, אני מבטל את עצמי ביחס לרצונות החברים שאיתם אני רוצה להתחבר, מקבל אותם כאמא, כרחם אימהי, זוהי הקבוצה.

אני מבטל את עצמי ביחס אליה, מקבל את כל חומר הרצון שהתחבר אלי, ואז אני מתאחד עם המקום שנוצר ומקבל "נפח". אך כשאני עושה זאת, אני מתגבר על חוסר הרצון שלי, ולכן על ידי ביטול עצמי, מבקש תיקון. ואז מגיע האור העליון המחזיר למוטב, ומממש את החיבור ביני לבין הקבוצה.

זה החיבור הראשון שלי עם הקבוצה בדרגת האפס (עביות שורש), בו אני מרגיש את אור הנפש, ועכשיו אני נקרא "עובר רוחני". הגעתי לדרגה הרוחנית הראשונה שלי!

אחר כך, האגואיזם שלי גדל ביחס אליהם, ולפתע אני מרגיש הכבדת לב גדולה יותר, דרגה ראשונה (עביות א'). בדרגה הזאת כבר היה לי "מרחב מחיה" משלי, שבו התחברתי עם הקבוצה לאחד שלם. אך ביחס לאחרים, עדיין לא. ועכשיו אני רוצה לתפוס אזור עוד יותר גדול על ידי החיבור שלי, והוא נקרא בשבילי "הזולת". הוא בשבילי כמו אמא, הקבוצה שלי, ואני פועל על מנת להיות חלק בלתי נפרד ממנו.

וחוזר חלילה, לימוד, האור המחזיר למוטב, ביטול עצמי וכולי…עד שארכוש את כל הרצון המשותף הזה בנוסף למה שהיה לי, וכל השטח הזה יהיה שלי. דרגה א', רוח.

וכך אני ממשיך הלאה. כלומר, אני חופר יותר לעומק בתוך הקבוצה, חודר לתוכם ולוקח את "החומר" שלהם, את הרצון. הרי לי עצמי אין דבר מלבד הנקודה והגוף הבהמי שרוצה רק הנאות גשמיות. עם נקודה אחת שחורה אני יוצא לרוחניות, וכל יתר הכלי של נשמתי נבנה מחומר זר.

לכן נאמר: "ואהבת לרעך כמוך". כלומר, תחבר אליך את האחרים, זה הכלל הרוחני העיקרי, הכלי העיקרי (כלי משותף) לגילוי האור בך. לכן, כל העבודה נעשית בתוך הקבוצה, ותלוי כמה נצליח לחפור בתוכה, לבטל את הגוף הבהמי שלנו שנשאר מאחור, להיכנס לתוך הקבוצה ולקבל את הרצונות שלה, הכוונות, המחשבות, הכוחות, חשיבות המטרה. כל זה נמצא שם, יחד עם האור העליון והבורא. לכן, דווקא במקום ההתעמקות בקבוצה, אנו בונים את בנין הנשמה שלנו.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 13.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הבנין שלנו בן 4 קומות
במרחק שלושה שלבים מכאן…
מאור הנפש ועד אור היחידה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/rpoiy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest