דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חסימת החמצן לעולם

חסימת החמצן לעולם

laitman_2009-12-25_2594_wp.jpg

שאלה: כתוב, שהמלחמה מתנהלת על ידי הכוח העליון ולא על ידנו. כיצד בדיוק הוא פועל?

תשובה: הכוח העליון זה כוח החיבור, כוח האהבה וההשפעה. הוא פועל במידה שאנחנו מאפשרים לו לפעול, כאשר משתווים עימו בתכונותינו. במידה שאנחנו משתוקקים החוצה לקראת האחרים, באותה המידה הוא פועל דרכנו.

ואם אנחנו לא מחוברים עם כל השאר ולא מתכוונים לחיות באהבה והשפעה, אז כוח הזה אינו מסוגל להתפשט דרכנו, אנחנו חוסמים לו את המעבר. ואז אומות העולם מאשימים אותנו בצרות שלהם.

שאלה: יוצא מכך, שבסופו של דבר כולם רוצים להתחבר באהבה?

תשובה: כן, רק שעם ישראל לא נותן להם לעשות זאת. חייבים לאפשר לכוח הזה להתפזר, להתגלות בנו ולחבר בינינו. כמו שהבורא מתגלה לנברא. כתוב: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו". ואז באותה השאיפה אנחנו נתגלה בעיני אומות העולם. הבורא מעוניין בכך שכולם ידעו אותו, "למקטנם ועד גדלם".

שאלה: האם המלחמה יכולה להיות הזדמנות להגיע לזה?

תשובה: המלחמה נועדה רק לדבר אחד – לחייב אותנו לחשוב על מה לא בסדר איתנו. כי גם השכנים, וגם העולם בכללות יוצאים נגדנו בצורה יותר ויותר מובהקת וגלויה. הם לא יהיו יותר ידידותיים, להיפך, עם הזמן היחס שלהם רק יחמיר.

אכן, לפני זה הם היו האוהדים שלנו מפני שהרשו ליהודים לחזור לארץ שלהם ואומות העולם קיוו משום מה שאנחנו נממש את ייעודנו. בצורה כזאת כוחות הטבע פעלו דרכם.

אך היום, לאחר 66 שנים, לכולם כבר ברור שזאת לא המשימה שלנו. להיפך, מיום ליום אנחנו חוסמים יותר ויותר את "מעבר השפע" שהיה אמור להגיע לכולם דרכנו. ולכן טענות העולם מתרבות, לכן הם עומדים עם הגב אלינו ותומכים באויבנו. המגמה הזאת רק תלך ותתחזק, עד כדי כך שלא יישאר אף אחד בעולם שיתמוך בנו, כולל היהודים שגרים בחו"ל.

שאלה: ובכן, כל התסמינים מעידים על כך שאנחנו כבר מזמן חייבים לתת לעולם את השפע, אך טרם עשינו זאת. למה?

תשובה: מכיוון שאנחנו לא מחוברים. אם אנחנו מחוברים, אז אנחנו יוצרים מעין "צינור", מעבר ישיר שדרכו האור עובר לאומות העולם.

שאלה: כאשר אדם עומד בפני בעיה מסובכת, הוא מנסה בכל כוחו לפתור אותה בדרך שלו או שעובר לחיפוש של אמצעי אחר. כיצד לגשת לעבודה הזאת על החיבור מבחינה פסיכולוגית?

תשובה: האור העליון, או אור אין סוף, חייב לעבור דרך ה"צינור" של ישראל לאומות העולם. אך אנחנו חוסמים את התעלה הזאת, עוצרים את כניסת האור מלמעלה ואת יציאתו מלמטה. כתוצאה מכך, ה"צינור" שלנו, במקום להיות החלק המגשר, הופך למרכיב המבודד בין אור אין סוף לעולם.

heb_o_rav_2014-07-21_program_mekubalim-kotvim_milhamot-israel-3-pic1

אף על פי שהם לא יודעים על זה, הם מרגישים זאת בתת-מודע, כולל אפילו אלה שמעולם לא התעסקו איתנו. ומכך נובעות כל הטענות שאיתן הם באים אלינו. ובאמת, עקב חוסר האור העליון הם חווים צרות ומאשימים אותנו בהן.

בעצם, הם אומרים לנו, שאנחנו מאוד חשובים עבור העולם, יותר חשובים ממה שהם עצמם, מפני שהם תלויים בנו. אבל אנחנו חוסמים להם את השפע, חוסמים את החיים. איך עוד אפשר להתייחס לעם כזה?

אך עם ישראל אינו רוצה להכיר בזה. הוא אפילו לא יודע ולא מודע לכך שהוא מפריע לעצמו. אם היה יודע זאת, היה פועל אחרת. הוא חייב לחיות באיחוד, בערבות, אז מעבר השפע נפתח והאור העליון עובר מעולם אין סוף לאומות העולם וממלא את כולם. כמו שכתוב אצל הנביאים, שכך כל העולם מגיע לשקט ושלווה.

שאלה: איך יחד עם זאת עלינו להתייחס היום לאויב החיצוני?

תשובה: אנחנו צריכים להבין שחייבים להרוג את הרע בתוכנו. אך בינתיים, מחוסר ברירה ומחוסר כוחות וזמן, אנחנו צריכים גם להיפטר מהאויב החיצוני. אבל רק משום שבפנים אנחנו עוד לא מצליחים לפעול בצורה הנכונה.

מתוך התוכנית "מקובלים כותבים", שיחה על מלחמות ישראל, חלק ג', 21.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד מנצחים במלחמה שלנו
לגדול לא על ידי מכות
תתאחדו או תמותו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/cEg55

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest