דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / חגים ומועדים / חנוכה 2015: מאבק של קיום

חנוכה 2015: מאבק של קיום

הערה: בטקס הדלקת נר חנוכה ליד הכותל, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר: "ישראל היא אבוקה במחשכים. מסביבנו חושך גדול, וכאן בירושלים, במדינת ישראל, אנחנו מרימים נס לעצמאות האדם, לכבוד האדם, לזכותו של עם ישראל לחיות חופשי בארצו ובעירו, אותה עיר שהמכבים שחררו. הקרב הזה נמשך גם בתוך דורנו. בכל דור ודור הם קמים לכלותנו, ובכל דור ודור הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם, בתנאי שאנחנו נחזיק בנס ואבוקה וגם בחרב ישראל.

תשובתי: חנוכה זה מאבק של המצדדים באיחוד של העם היהודי, כאידיאולוגיה וכאמצעי היחיד להצלה שלנו. דווקא באיחוד מתעורר בנו הכוח העליון, ודווקא על ידי האיחוד נוצר העם היהודי על ידי אברהם בבבל העתיקה, לכן הקיום שלנו תלוי באיחוד שלנו. אבל כשאנחנו מתפרדים, אז אנחנו מתפזרים, ואת זה אנחנו רואים כבר לאורך 2,000 שנה, במיוחד בזמנינו. בנימין נתניהו יכול לטעון להגיד כל מה שהוא רוצה, אבל נכון להיום, בישראל אין לא מדינה ולא עם. כי עם ומדינה לפי ההגדרה הטבעית וההיסטורית, יכולים להיות רק כשאנחנו מאוחדים על ידי אידיאולוגיה אחת, מטרה יחידה, הבנה של הקיום שלנו, המשמעות שלה.

ואז מתרחש נס חנוכה. זה מה שהיה בהיסטוריה וזה מה שצריך להתרחש עכשיו, אבל זה לא מתרחש, מפני שאנחנו לא מאוחדים. אנחנו צריכים להבין, למה אנחנו מנהלים מלחמות נצחיות עם מגן וחרב בידיים, במקום להחזיק ביד מנורה של שבעת קנים ולהביא אותה לעולם? מפני שהמנורה מסמלת את האיחוד של העם לפי האידיאולוגיה של "ואהבת לרעך כמוך". אבל אין לנו את האיחוד הזה. אין לנו כזאת מדיניות, אין כזאת אידיאולוגיה ואין כזה חינוך של העם, שיציב לעצמו מטרה לתת לו את שיטת האיחוד. אין את זה בשום מקום: לא בבית ולא בחברה. בישראל קיימים יהודים ממדינות שונות, עם השקפות עולם שונות, שבשום צורה לא מחשיבים את עצמם לעם אחד ומאוחד. הם יכולים לומר ש"אנחנו עם אחד", אבל התחושה שלהם נובעת מזה שהם מוקפים באויבים שמחייבים אותם להתגונן. ובמצב הזה של הגנה עצמית, הם מרגישים את עצמם כעם. מה שמאחד אותם זה דווקא האויב, ולא ההשתוקקות הפנימית זה כלפי זה. לכן, תודה רבה לאויב שלנו, שלוחץ עלינו ומחייב אותנו להתקיים, בלעדיו כבר מזמן לא היה עם יהודי. אם היו מפסיקים ללחוץ עלינו מבחוץ, אז היינו מפסיקים להתקיים כעם. זהו פרדוקס! כי מצד שני, היה נדמה, שאם תלחץ אז כולם יברחו לכל עבר. לא! כאן לא יברחו. כאן, כמו כבשים, נצמדים זה לזה כדי להינצל מהזאבים. אבל האם כך אנחנו יכולים להתקיים כעם אחד, ועוד להעביר את אידיאולוגיית האיחוד שלנו לכל העולם, שכל כך זקוק לזה עכשיו? לכן אצלנו צריך להיות לא רק מגן וחרב, אלא גם הידיעה שאנחנו נלחמים למען זה שיתנו לך להתאחד. אז המגן והחרב ייהפכו לחנוכייה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 8.12.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ANGvw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest