חנוכה – חניה בדרך

ברגע מסוים בחייו, האדם מתחיל להרגיש שהחיים "קטנים", אפסיים, זמניים, ואינם בעלי משמעות עבורו ועבור אחרים. ובאמת, מה יש לו פרט לחיי שגרה מתנוונים? מה האדם מותיר לילדיו ונכדיו, והם, לילדיהם ונכדיהם? כלום. הכול חסר תכלית, אנחנו משחקים עם עצמנו בחיים כמו ילדים שכל הזמן מתחרים ביניהם. בעיקרון, כל האירועים והסבל בחיינו הוא מעין משחק של הטבע איתנו.

פתאום, האדם מתחיל להרגיש שהוא חייב לפענח את החידה של הטבע. לא יכול להיות שהטבע יצר הכול לשווא?הצטברות של כוכבים, גלקסיות גדולות, ואותנו כאלה קטנים על כדור הארץ הזה! אנחנו מרגישים כמו על ספינה קטנה שמטלטלת באוקיינוס של חושך. איך אפשר להבין מה קורה? האדם רוצה לדעת! רוצה לשלוט בגורל שלו כאשר מופיעה באדם השאלה מה הטעם בחיים? הוא מתחיל לחפש תשובה, ובהדרגה מגיע לחכמת הקבלה. בעיקרון, זה יכול להימשך כמה גלגולי חיים עד שישיג, על ידי הרצון המפותח שלו, שיטה נכונה לגלות את משמעות הקיום, את מהותם, את אותו סוד.

חכמת הקבלה עונה על כך בצורה פשוטה מאוד. אם אתה רוצה לפקוח את העיניים, זה לא מסובך. העיניים לא צריכות להיות מופנות פנימה לתוכך, אלא החוצה. כאשר תפקח אותן באמת, אז תראה את אותו עולם שניצב לפניך עכשיו, מפני שאתה רואה אותו בתוכך! הוא קיים אצלך במוח. כדי לפקוח את העיניים על העולם האמיתי שקיים מחוצה לך, דרושה השפעה חיצונית מיוחדת, דרוש האור העליון. עליך להיאבק עם עצמך כדי להפסיק להביט לתוכך פנימה ולראות רק, את עצמך ודרכך את כל השאר.

בעתיד מצפה לך בדרך חושך, חציית ים סוף, אבל בהדרגה תצא מראיית העולם הנוכחית ותתחיל להסתכל בראייה פנימית החוצה, מחוץ לעצמך. עם זאת, הגוף הפיזי יישאר איתך, אבל הוא יהיה זר לחלוטין עבורך, מפני שאתה תתקיים כבר בתפיסת מציאות חדשה, בהשגת עולם חדשה, ושם הכול אחרת, כוחות אחרים, אובייקטים אחרים. במצב זה אתה לא נמצא בתוך "הקופסה הקטנה" שלך, שכל הזמן מרמה אותך ומסובבת לפניך תמונות שהן אשליה, אלא אתה רואה כוחות, יקומים.

המעבר מהמצב שעכשיו אתה רואה, שהוא "קטנוני" רגיל, למצב של גילוי העולם הנצחי והמושלם, של מערכת עצומה, למעלה מהכוכבים, למעלה מהכול, נקרא "הגעה לחנוכה". אותו צעד ראשון מתוך עצמך אל עצמך הרוחני, נקרא מאבק עם השונאים האגואיסטיים הפנימיים שלך שכל הזמן מראים לך "תמונות" חדשות, מעצבנים אותך, עושים איתך ככל העולה על רוחם. אבל אם אתה מנצח במאבק הזה אתה מגיע למצב של "חנוכה", שמהווה שלב ביניים בעבודה הרוחנית, כמו חניה בדרך, הפסקת מנוחה, חופשה קצרה.

לאחר מכן מגיע השלב הבא של ההתפתחות, קטע הדרך הבא שחל מחנוכה ועד פורים, השגת העולם העליון, גילוי אמיתי שלו, כאשר אתה רוכש אותו ושולט בו ומתחיל להשתמש ולנהל אותו בפועל. השגה מלאה של העולם העליון, זה פורים, כלומר, לא סתם עצירה וחניה בדרך כמו בחנוכה, אלא זו התחנה הסופית, גילוי עצום של הבריאה כולה לאדם, במצב זה אתה מקבל את כל התשובות, מקבל השגה, מצבים נצחיים ומושלמים.

חנוכה זו העצירה והחניה הראשונה והיחידה באמצע הדרך אל השלמות, והיא חשובה מאוד. אנחנו חוגגים אותה כחניה רוחנית מוחלטת, מפני שזה מצב של ניתוק מלא מהמצב האגואיסטי הקודם, אבל עדיין לא הגעה למצב הרוחני. לכן הוא "אוורירי", "תלוי" כמו אצל ילד, כאשר אתה עדיין לא שולט בעולם שבו מצאת את עצמך.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 19.12.2016

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/q391F

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest