חמור מאולף

שאלה: כיצד להגיע למצב שאני מקבל כל הרגשה בכל רגע בצורה נכונה?

תשובה: הדבר החשוב ביותר הוא להיבדל מעצמך ולהשתדל להידבק ברגש ובשכל לעליון. אני רוצה לראות את עצמי באותה הצורה כמו שהבורא רואה אותי.

מדוע אנחנו אוהבים ילדים קטנים? משום שהם מתנהגים בצורה ישרה וטבעית, ללא צביעות. ילד רוצה חפץ כלשהו – הוא תופס אותו. אצלו הכול פשוט ופתוח, כלומר, בתוך שכבה אחת של התנהגות: כמו שהוא מרגיש מילוי מהטבע, כך הוא פועל. ואנשים מבוגרים עושים כל מיני חשבונות ולכן לא יכולים לסבול לא את עצמם ולא את האחרים.

אבל כאשר אנחנו מסתכלים על הילד, מיד רואים מה מניע אותו, מה מנהל אותו. רואים את האופי שלו, הרי בינתיים הוא מתנהג בצורה פשוטה מאוד – זאת התנהגות חד-שכבתית, שמאחוריה לא מסתתר שום דבר. כך אנחנו חייבים להסתכל על עצמינו מצד הבורא: כיצד הוא ברא אותי, כיצד הוא ממלא אותי, מחליף בי "רשימות" בכל רגע, שבזכות זה אני כל הזמן מגלה את עצמי במצב חדש, בעולם משתנה.

ה"רשימו" מגדיר מי אני מבפנים ואיך אני מקבל את העולם. ואני חייב בכל פעם לממש את ה"רשימו" בצורה כזאת, כאילו "אין עוד מלבדו, טוב ומטיב", שגם ביחס למצב הפנימי שלי וביחס לעולם החיצון, ביחס לכל דבר, תתגלה הייחודיות של ההנהגה העליונה.

אם אני משתדל להסתכל על כל מה שקורה בעיני הבורא, עד כמה שזה אפשרי, בזכות זה אני מתחיל ללמוד ונהיה דומה לו, כמו שילד מחקה את המבוגרים. אין לו כביכול שום תועלת מזה, אבל הוא בכל זאת רוצה להיות כמוהם. כך אנחנו נגדל.

העיקר הוא לחלק את שתי השכבות של העור: זאת שמחוברת לבשר, והחיצונה. אז אנחנו רוכשים מבט אובייקטיבי יותר על עצמינו מהצד.

מכאן נובעות כל העצות: לקבל את דעת הסביבה, דעת הקבוצה במקום הדעה של עצמי, להידבק לחבר ולעשות את רצוני כרצונו. בצורה כזאת אנחנו מתחילים בהדרגה להיבדל מעצמינו ולראות את עצמינו מהצד.

אני מבקש שהאור ישפיע עליי וייתן לי הבנה, הרגשה, הכרת הצורך לעשות משהו עם עצמי. אני גם רוצה להשתנות.

בהמה דבוקה ל"רשימות" שמתעוררות בה ומממשת אותן ללא שום ביקורת חיצונית. זה נקרא התנהגות אינסטינקטיבית, טבעית, ברמת הדומם, צומח וחי.

אם אני רוצה להתרחק מהתנהגות כזאת ולהסתכל על מה שקורה לי מהצד, אני מתחיל לבקר את ההתנהגות שלי ולשנות אותה. כאן אני צריך אור המחזיר למוטב, אני צריך את הקבוצה. זאת הנקודה שממנה אני מתחיל להתפתח ברמת האדם – הנקודה הראשונה שממנה מתחיל לגדול בי אדם מעל ההתנהגות הבהמית האינסטינקטיבית.

יכול להיות שאני ממשיך לפעול בהשפעת האינסטינקטים שלי, כי אין לי שום אפשרות להיפטר מהם. אבל אני כל הזמן משתדל לראות את עצמי מהצד, כמו האדם שצועד ליד הכלב ומחזיק אותו ברצועה.

בינתיים נראה שהבהמה מנהלת את האדם. אבל הוא במודע נותן לחמור שלו לעשות זאת כדי בינתיים ללמוד אותו. כאשר מאלפים את החיה, קודם כל עושים מה שהיא רוצה כדי שהיא תתרגל לבן אדם שלידה, ואחר כך עולים עליה ובהדרגה מתחילים לרכוב עליה.

מתוך השיעור על מאמר של הרב"ש, 04.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
האותיות על הקלף
מודה על הרצונות השבורים
לחדש בכל יום מעשה בראשית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/UA5eT

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest