דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חלקו של יעקב וחלקו של עשו

חלקו של יעקב וחלקו של עשו

מיכאל לייטמן

כשהאדם רוצה לעבוד בהשפעה, האגו שלו מתחיל להלחם נגדו. ודרושות פעולות רבות, כדי לחלק את הרצון המשותף לשני מחנות: מה אפשר לצרף להשפעה, ומה אי אפשר. צריך "לתת מתנות" לאגו, כדי להרגיע אותו, כדי לתת לו להבין שכדאי לו להיות קשור לדרך שלך, לתכונת ההשפעה.

נניח, שאנחנו עושים צמצום על הרצון לקבל שלנו. אבל אנחנו חייבים לעורר אותו כל פעם, כדי לקבל ממנו רצונות חדשים, לתקן אותם וכך לעלות אל המטרה. לכן לא מספיק לצמצם את האגו, אלא מוכרחים להאכיל אותו, לתת לו מתנות, לחבק ולהגיד: "הרי אנחנו אחים!", כמו שיעקב הלך אל עשו עם מתנות.

אנחנו עוד נצטרך את הרצון לקבל שלנו! אבל כל עוד אנחנו לא מסוגלים לעבוד איתו, צריך להאכיל אותו, ולהראות לו שכל העבודה הרוחנית היא לטובתו. הרי הוא לא יודע שאתה מתכוון לתקן את עצמך ולהגיע להשפעה. צריך להתייחס אליו כאל גוף זר, חיצוני, שבינתיים נשאר בלי תיקון, ולהאכיל אותו כדי שתוכל בינתיים לבנות קו אמצעי.

זה דומה למאפְיה, שמגיעה כשאתה רוצה לפתוח איזה עסק רווחי, ואומרת: "אנחנו נרשה לך, אבל אתה תפריש לנו חלק כל חודש". כך אנחנו עובדים עם האגו שלנו, אבל בצורה הרבה יותר מתוחכמת, בכל פעם משקרים לו וכך מוציאים ממנו חלקים חדשים של רצונות שאפשר לתקן, ומשכנעים אותו שהכול נעשה לטובתו. אנחנו מאכילים אותו, כדי שהוא ירשה לנו לעבוד כמה שיותר, כמו המאפיה שמרוצה כשהעסק שלך מתרחב: "תעשה מה שאתה רוצה, רק תשלם!".

כך אנחנו משקרים לאגו שלנו. הרצון לקבל הוא חומר הבריאה, ואנחנו לא מזלזלים בו, לא שורפים אותו, אלא מחזיקים אותו בחיים, בתקווה להביא אותו מתישהו לתיקון השלם.

פוסטים קודמים בנושא:
גנב ערמומי – זה הגונב מעצמו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/IFWSe

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest