חלוקת העבודה

laitman_2011-05-12_3410_w-70.jpg

כנס הקבלה העולמי במוסקבה, שיעור מס' 1

כל מצב של הנברא נקרא בחכמת הקבלה "עולם". אנחנו יורדים ועולים בסולם העולמות אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. מצבנו העכשווי הוא גם עולם אין סוף, הכל מתחיל ונגמר במצבים של עולם אין סוף. ההבדל ביניהם מדבר על מטרת הבריאה.

המצב הראשוני של עולם אין סוף לא מורגש כלל. הוא דומה לטיפת זרע, שממנה אחר כך יתפתח הפרי ויוולד האדם. רק לאחר שיתבגר, הוא ישיג את מצבו הבוגר וההכרתי שלו, את ההבנה: היכן הוא, מה הוא, מה מתרחש איתו. וכל זה נובע רק מתוך איזה נתון גנטי קטנטן.

גם אנחנו בעולם אין סוף היינו באותו המצב, כמו טיפת זרע, שממנה הכל צריך להיוולד. אחר כך אנחנו עוברים למצב השני, שלב ההתפתחות. ולבסוף, במצב השלישי, אנחנו עולים למדרגה העליונה ביותר ונכללים כולנו יחד ברצון אחד ענק, שנקרא אדם.

"אדם", זה אומר "דומה". במילים אחרות, אנחנו דומים ושווים לגמרי לאור, לבורא. חכמת הקבלה אומרת, שיציאה לדרגה הזאת היא מחוייבת. ואת תחילת העלייה אנחנו כבר רואים במצב העכשווי שלנו.

בכך שירדנו ממעלה למטה, הגענו היום למחסום, כלומר למחסום לפני היציאה כלפי מעלה, ועומדים לפניו עם כל האנושות.  ואין זה משנה, שבעולם ישנם רק כמה מיליוני בני אדם שמתעניינים כיצד לעבור בעצמם לעולם העליון. כל שאר האנושות מדורבנת קדימה על ידי יסורים. כל העולם שלנו רץ קדימה על ידי יסורים, בעוד שאנחנו נעים קדימה לא באמצעות יסורים, אלא הודות להשתוקקות העצמית. בזה ההבדל בינינו לבין העולם הכללי. בניגוד להמונים, אנחנו מתקדמים בעצמנו, הרצון שלנו מושך אותנו קדימה.

קיימים שני כוחות שמזיזים אותנו אל המטרה. הכוח הראשון, זה כוח המשיכה קדימה, כוח המושך, והכוח השני, הכוח הדוחף והלוחץ. הכוח הדוחף והלוחץ קיים חלקית גם בנו, גם אותנו דוחפים מאחור באופן חלקי, ובאופן חלקי אנחנו הולכים קדימה בעצמנו. אך ההמונים נדחפים קדימה רק על ידי דחיפה, יסורים.

כזאת היא "חלוקת העבודה": אנחנו צריכים ללכת קדימה, אנחנו צריכים לארגן את עצמנו, אנחנו צריכים להבין את מה שהטבע דורש מאיתנו. והוא דורש מאיתנו את הגילוי שלו, גילוי של המצבים העליונים שלו, התאמה של עצמנו למצבים האלה, יציאה לדרגת הנצחיות והשלמות הבאה. לזה מושך אותנו הטבע. ובו זמנית אנחנו צריכים לחשוב כיצד לעזור לשאר ההמונים, שאין להם את האפשרות הזאת ומרגישים ייסורים, מרגישים לחץ גדול ובכלל לא מתארים לעצמם, מה יהיה איתם הלאה.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס במוסקבה, 10.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
עולם גלובלי אינו מתחלק לחלקים
חדשות בשידור חי: שלוש עשרה דקות על העיקר
מפירוד לאיחוד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ijTHP

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest