חכמת הקבלה על דיכאון

שאלה: רבים סובלים היום מדיכאון כולל בני נוער, וזקנים. משום מה היא נחשבת למחלת נפש. האם יש פתרון לדיכאון בחכמת הקבלה?

תשובתי: קיים פתרון. הדיכאון הוא תוצאה של רצונותינו הלא מסופקים. לאדם אין דבר מלבד רצונות. אם הרצונות האלה מתמלאים אז אנחנו מרגישים שמחה. אם הם מתמלאים חלקית, אז אנו מרגישים חוסר סיפוק חלקי, מצב שבו אנחנו נמצאים כל הזמן ושאליו התרגלנו. את חוסר הסיפוק הזה אנו מנסים לנטרל בדרכים שונות: צפייה בסרט, צפייה במשחק כדורגל, נטילת כדורים, צריכת סמים וכד' באופן הזה אנחנו מחזיקים את עצמנו מעל פני המים.

ישנם מצבים דיכאוניים שבהם אנחנו מרגישים שנפערה בתוכנו ריקנות "שחורה" עמוקה, שבה איננו מרגישים מילוי בהווה, וגם לא מרגישים שיופיע בעתיד, מצב זה באמת קשה. בדרך כלל האדם חי בתקווה לעתיד. הוא מתכנן מראש תכניות לצאת לחופשה, לדייג, לשחק כדורגל עם חברים וכולי. בדרך כלל מה שמעסיק את האדם זה אוכל, מין, משפחה, עושר, כבוד מושכלות, בילויים. כל זה הומצא על ידינו בעולם הזה, כדי שנוכל להסיח את דעתנו ולהתקיים בחיים האלה. אולם כאשר כל זה "נבלע" על ידי החושך, אז מופיע דיכאון רציני והאדם מוכן למות. על כך נאמר "טוב לי מותי מחיי".

ברגע שהאדם מתחיל להרגיש מצבים דיכאוניים כגון אלו, הוא שואל על משמעות החיים: "האמנם בעולם הזה, בחיים האלה אין כל משמעות?" מצבים כאלה מובילים אותו לחכמת הקבלה. לכן ללא דיכאון, אי אפשר כלל להגיע לחכמת הקבלה, מפני שהיא עוסקת בשאלה אודות משמעות החיים. אם האדם חש משמעות בחייו מפעולות כמו שינה, אכילה, נסיעה למקומות שונים, ובכלל הנאה ממשהו, אז לא מופיעה אצלו השאלה אודות משמעות החיים. הוא כביכול מסודר, אך זו משמעות חיים השייכת לדרגת החי. אם האדם לא מסופק על ידי פעולות מסוג זה, אז הוא מגיע לחכמת הקבלה.

לכן, השאלה הראשונה שהאדם שואל בהגיעו לחכמת הקבלה היא: "מה משמעות החיים, במה החיים האלה מתמלאים. מהו הטעם בחיים הללו?" דווקא העדר הטעם מפתח את האדם, כי כל ההתפתחות שלנו מתרחשת רק תחת לחץ של ייסורים, של רצון לגלות ולהשיג משהו. האדם מרגיש שחסר לו דבר מה, אך למעשה חסרה לו משמעות החיים. לאחר כל הגילויים שבהם משופעת ההיסטוריה האנושית, נשאלת השאלה: "בשביל מה, למה, מה המשמעות בכל זה?" בסופו של דבר, זה צריך להביא אותנו לגילוי משמעות החיים האמתית.

עלינו להבין שעולמנו משמש בסך הכול "מקפצה" שממנה עלינו לדחוף את עצמנו ולעלות לממד הבא, שנמצא כאן, בעולם הזה. אנחנו עוברים לממד הבא בקיומנו בגוף הגשמי, תוך כדי חיים בעולם הזה עם משפחה, עבודה וכל השאר, ובו זמנית מתחילים להשיג את העולם הבא. זוהי המשמעות האמתית. המערכת דוחפת אותנו לחיפוש אחר משמעות זו, בלעדיה לא היה דבר, לכן האגו שלנו נקרא "עזר כנגדו", מפני שדווקא האגו הריקני, הוא שדוחף את האדם לכיוון הנכון.

מתוך שיעור וירטואלי, 2.10.2016