דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חכמת הקבלה והפילוסופיה: למי המילה האחרונה?

חכמת הקבלה והפילוסופיה: למי המילה האחרונה?

בואו נברר קודם כל באילו יחסים הדדיים נמצאת חכמת הקבלה עם הפילוסופיה.

בעיקרון, הפילוסופיה לומדת מה זה חיים, מה מהות החיים, המטרה שלהם, מה היחס של האדם לחיים ולטבע. במילה אחת, הפילוסופיה כביכול מקיפה וחובקת הכול. יחד עם זה, היא לא נקראת מדע, מפני שהיא חוקרת את האדם ואת דרגת מציאות האדם, במילים אחרות, את אותה הספירה שבה אין לנו יכולת מדידה. אין כאן דעות ברורות ומדויקות, שניתן לקבלן כעובדות.

בשיטות המדעיות אנחנו חוקרים את הטבע הדומם, הצומח והחי, שאלה הן דרגות יותר נמוכות, שעליהן האדם מסתכל מלמעלה, מהגובה של מדרגת ההתפתחות הבאה. יש לנו אפשרות לרדת אליהן, לחבוק אותן בשכל, לחקור, להבין. זה נוגע גם לגוף שלנו, ששייך לטבע הבהמי.

אבל את ה"אדם" שבנו אנחנו לא יכולים לחקור בשיטות מדויקות. אנחנו מנסים למיין ולסווג מדעית כל מיני תופעות, תגובות, תפיסות, מחשבות ורצונות פנימיים, אבל לא מצליחים. מדוע? מפני שהדרגה העצמית שלנו, היא אותה הדרגה, ואילו אני יכול לחקור רק את מה שנמצא תחתיי.

וכאן נמצאת כל הבעיה. היא ידועה לכל, אף על פי שכל המדע החל דווקא מגישתו של האדם לעצמו ולחיים. לא במקרה התואר "דוקטור" בכל התחומים נקראים "דוקטור לפילוסופיה" (PhD – Doctor of Philosophy), אף על פי שאין להם שום יחס לפילוסופיה. פשוט הגישה הכללית לעצמך ולמציאות נקראת "פילוסופיה".

למעשה, המושג הזה עצמו נובע מחכמת הקבלה. זה מה שכותב ההומניסט והבלשן (פילולוג) הגרמני מהמאה ה- 16 יוהן ריכלין, אחד המומחים היותר טובים בשפות העתיקות, היה היועץ האישי של קנצלר גרמניה והיה בקשר עם אקדמיה האפלטונית:

"מורי פיתגורס, אבי הפילוסופיה, כנראה קיבל את תורתו מהיהודים ולא מהיוונים, והוא הראשון שתירגם את המילה "קבלה", שלא הייתה ידועה לבני ימיו, למילה היוונית "פילוסופיה". הפילוסופיה של פיתגורס נבעה מהים האין סופי של הקבלה… חכמת הקבלה אינה משאירה אותנו להעביר את חיינו בעפר, אלא מעלה את שכלנו לפסגת הידיעה".

הפילוסופים רוצים להציג את העניין כך, שהתחום שלהם מקיף את כל השאר. דרך אגב, עד היום, כדי ללמוד קבלה באוניברסיטה, צריך להתקבל לפקולטה לפילוסופיה. העולם עדיין מניח, שהקבלה מהווה חלק מהפילוסופיה, על אף שהפילוסופים האמיתיים מודים בעצמם, שלא כך הוא הדבר.

איך שלא יהיה, העניין כאן הוא אחר. העולם המודרני מזלזל בפילוסופיה ובצדק, כי רבים היום לומדים פילוסופיה רק למען התואר להשכלה גבוהה. אבל אנחנו מתכוונים במושג "פילוסופיה", לתפיסת עולם, הסתכלות על החיים, פרדיגמה של סוג זה או אחר. כל אחד מאיתנו הוא פילוסוף בפנימיותו. ובהתאם לזה, אנחנו צריכים להבין, מה בגישות האלה חשוב לנו ומה לא.

השקפת העולם של האדם, היחס שלו לחיים ולעצמו כל הזמן משתנה, ובסופו של דבר, מעל לתחום הזה מתעלה חכמת הקבלה, שמתגלה מתוך הפילוסופיה, בדיוק כפי שהיא מתגלה מתוך הדתות לאחר אלפי שנות הסתרה. החכמה הזאת חיכתה עד שהאנושות תגדל ותתפתח. בתחילת ההיסטוריה היא הולידה מדעים ופילוסופיה, והיום, בזמנים של המשבר העולמי, היא מתגלה שוב, לאחר הדתות והפילוסופיה, בכך שנשארת הגישה היחידה לאדם ולחיים. חכמת הקבלה כוללת בתוכה את כל התפיסות ולכן, בסופו של דבר, מחליפה אותם.

מתוך שיעור על המאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 04.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חכמת הקבלה ושאר המדעים, הדת והפילוסופיה
מדע-על
כל המדעים חוקרים את הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/gQDqP

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest