דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חכמת הפרט וחכמת ההמונים

חכמת הפרט וחכמת ההמונים

שאלה: חכמת ההמונים והשפעה קבוצתית הם חוכמות שנכחו. פעם אבותינו השתמשו בידע זה, ואז הם נשכחו במשך שנים רבות. כיום המדע מגלה שלקהל, באופן מוזר, יש חוכמה וחוכמת ההמונים יכולה להיות הרבה יותר גדולה מזו של יחידים. מדוע החוכמה זו נשכחה, ורק היום אנו מתחילים לגלות ולהשתמש בה?

תשובה: בעבר האנושות לא הייתה זקוקה לקולקטיביות. בתחילה האנושות התפתחה לעבר אינדיבידואליות, ייחודיות אגואיסטית של הפרט והתנגדות לפרט ולקולקטיב. במקרים כאלה הפרט תמיד מנצח, כי אנשים חזקים יודעים לנהל, להצביע, לנצח, להתקדם קדימה ולהוביל אחריהם את החברה. לכן החברה נמשכת אחרי הפרט שמוביל, ומוכנה להשתחוות לפניו, כיוון שלקולקטיב קל יותר להתקיים בצורה כזו.

אנשים נבדלים ברמת האנוכיות שלהם. לכן, האנוכיים ביותר ממהרים לפרוץ קדימה. בהתפתחות החברה האנושית יש המכנים זאת "תפקיד הפרט בהיסטוריה". ואכן, לקח לנו אלפי שנים להתפתח לפני דעיכת המגמה הזו. תפקיד הפרט מתחיל להיעלם ובמקומו מגיע תפקיד הקולקטיב.

אנחנו רואים זאת בכל מקום: בעסקים, בספורט, בקבוצות. הגענו למסקנה שקבוצה נושאת את כוח האיחוד, למרות שהיא מורכבת מאנשים רבים, היא מוצגת כאדם אחד. וקבוצה כזו, מסוגלת ליצור משהו חדש ולפרוץ קדימה.

טענה: האנושות התפתחה מאז ימי המערכת הקהילתית הפרימיטיבית, כאשר אנשים ישבו ליד המדורה והחליטו הכול ביחד. לפני 500-600 שנה, בתקופת הרנסנס, חלה התפתחות של אישיות הפרט. והיום אתה אומר שזמן האינדיבידואליות חולף ומתחילה התפתחות קולקטיבית.

תשובה: הקולקטיב- הוא כמו אדם.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "מיומנויות תקשורת", 25.09.2020

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/5egrD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest