חיפוש רוחני: מה אנחנו מוצאים?

בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות צ"ג: "על מ"ש "יגעתי ומצאתי, תאמן", שהלשון לכאורה סותרת את עצמה. כי יגיעה נופלת על קנין, ומציאה נופלת על דבר שמגיע לו בלי טורח כלל ובהסח הדעת. והיה לו לומר : "יגעתי וקניתי" ע"ש.

אמנם תדע, שלשון "מציאה" זו, שמזכירים כאן, הכונה היא על לשון הכתוב "ומשחרי ימצאונני". וסובב על "מציאות פניו של השי"ת", ע"ד שאיתא בזוהר, "שאינם מוצאים אותו ית', אלא רק בתורה". כלומר שעל ידי יגיעה בתורה, זוכים למצוא גילוי הפנים של השי"ת".

אנחנו פועלים כדי לגלות חיסרון, צורך בתופעה מסוימת. ואם החיסרון הוא נכון, אם הוא תואם לאותה התופעה, אז התופעה הזאת מתגלה. רק אז אנחנו יכולים לראות מה זה באמת. מפני שמדובר ב"מציאה".

חסר לי כוח ההשפעה, אור ההשפעה, אבל אני לא יודע מהו. כי הרי החיסרון שלי מגיע מלמטה והוא אינו תואם בדיוק לתופעה הסופית. התופעה הזאת שייכת למדרגה יותר עליונה, שנבדלת ממני בצורה כל כך חזקה, כמו עולם החי שנבדל מהצומח. כל גילוי חדש מעלה אותי לדרגה איכותית חדשה, ובכל פעם אני כביכול הופך מכלב לאדם.

כשהאור ממלא את הכלי, הוא מעניק לו שכל ורגש אלוקיים, שנובעים מהשורש שקדם לבריאת האדם. האור נותן לאדם ידיעה, הרגשה, תפיסת מציאות שנמצאת מעל לשורש שלו. ואנחנו מסוגלים להחזיק בזה רק אם אנחנו מתעוררים לחיים ורוצים דווקא בכך להידמות אליו, מעל עצמנו.

לכן נאמר: "יגעתי ומצאתי". המציאה הזאת נמצאת תמיד בדרגה אחת למעלה מהחיסרון ומהיגיעה הנוכחית. כך בנויים כל הפרצופים שנמצאים בסולם המדרגות הרוחני. ואין כאן ממה להתבייש, כי כאשר אני עובד במדרגה תחתונה אני מכין את עצמי לביטול העצמי השלם בפני המדרגה העליונה יותר.

כך אהבתם של ההורים בעולמנו מולידה את הילדים, מטפלת בהם וממלאת אותם. וכך גם כאן, כמובן, פועלת אהבתו של הבורא, רק שבהתחלה אני משתמש בה כדי לעלות בסופו של דבר לדרגה שלה ולהשלים אותה, להידמות לבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 12.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להשתדל ולמצוא (יגעתי ומצאתי)
למען מה אני משתדל ומה אני מוצא?
תשאיר בבית את ה"אני" שלך