קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: עד כמה "טנגו" קצבי עם החברים, עם הבורא יכול לעזור לאיחוד פנימי ולהרגשת הבורא?
תשובתי: כאשר אנחנו משתדלים להתאחד בינינו במרכז העיגול, באופן טבעי מתגלות תופעות של התקרבות-התרחקות, התקרבות-התרחקות. בתכונות, באיכויות ובכמויות שונות.
עבורנו הכי חשוב להשתדל להשתוקק ולשאוף לזה. פחות חשובה ההשגה, יותר חשובה ההשתוקקות. הבורא מגיב לרצון, חשוב המאמץ שלנו, ולא שאנחנו כביכול נשיג משהו.
כאשר משקיעים מאמצים, עלינו גם לבקש ממנו, כלומר לכלול אותו בפעולות שלנו, כמו שותף. בכך שאני משתוקק למרכז המעגל, בו-זמנית אני גם מבקש שהבורא יהיה איתי, יעזור לי, יחדד את התחושות שלי, ידחוף אותי אל החברים ואת החברים אליי. אני כל הזמן רוצה למצוא את מרכז המעגל יחד עם החברים ועם הבורא, הבורא כל הזמן חומק מאיתנו, ואנחנו כל הזמן משתדלים למצוא אותו!
בזה מסתכם החיפוש אחר התכונה הרוחנית שלא נמצאת בנו. אבל דווקא באופן כזה, כאשר עשרה אגואיסטים משתדלים להתחבר לנקודה אחת, אנחנו מגלים אותה. בנקודה הזאת נוצרת בינינו התכונה הרוחנית ובה אנחנו מגלים את הבורא.
מתוך שיעור בשפה הרוסית, 12.01.2020
