חיכינו, וזה הגיע

שאלה: למה אנחנו צריכים לערוך כנס "פנימי" בתקופה שבה אנחנו יוצאים להפצה המונית?

תשובתי: דווקא עכשיו זה נדרש עוד יותר מבעבר. בעבר יכולנו לערוך ישיבות חברים קטנות, וזה היה מספיק כדי שנתקדם קדימה בצורה שקטה, אישית. למעשה, אנחנו חיכינו שהעולם יתעורר. כי לנו עצמנו, לגלגלתא ועיניים, אין כל צורך לתיקון. אלא רק אם האח"פ מתעורר, מגיע גם לנו לקבל תיקונים ולשרת אותו. בעל הסולם כתב על כך במאמר "מתן תורה". וזה נקרא להיות "ממלכת כוהנים" ו"גוי קדוש". אנחנו מיוחדים רק בכך שיש לנו את האפשרות והחובה לשרת את כל העולם. זאת הייחודיות של ישראל, של הגלגלתא ועיניים. ואם "מגיע" לנו משהו – זה רק לשרת, רק העבודה הזאת.

היום אומות העולם מתעוררות, מתחילות מהומות, העולם שוקע בבעיות, ועבורנו זה סימן שאנחנו צריכים לגשת לפעולות כמו הכנס בדצמבר, כדי לצבור בתוכנו כוח גדול של השפעה וערבות הדדית. רק אז נוכל לפנות לעולם ולצרף אלינו עוד אנשים, מה שיאפשר לנו לקבל את אור החכמה.

הגילוי שלנו מסתכם בכך שאנחנו, הגלגלתא ועיניים, נגיע לאחדות, לערבות הדדית, ונשיג זאת מתוך הקשר עם האח"פ. אנחנו צריכים לעורר גם באח"פ את הערבות ההדדית. ואז, בתגובה, הוא יצטרף אלינו כאל הגורם של האיחוד שלו, וכולנו נהפוך יחד לעשר ספירות שלמות. זה יהיה פרצוף אמיתי, שהאור העליון יכול להשפיע עליו. ואז הוא יתחיל למלא אותנו.

האור יעבוד לא רק על הגלגלתא ועיניים, על "חצי הגוף", אלא על כל המדרגה. היום אנחנו מגיעים למימוש של השלב הזה: אם אנחנו נתחבר עם ההמונים, אם נביא אותם ואת עצמנו לדרגה המינימלית של ערבות הדדית – אז האור ימלא אותנו. הוא ימלא דווקא את כולם יחד. כי גלגלתא ועיניים עצמם, לפי טבעם, אינם דורשים שום מילוי ועובדים רק למען האח"פ.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מצווה אחת", 21.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
המנוף
לשרת את העולם
חלוקת היגיעה הרוחנית