קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: נניח שאנחנו יכולים להגיע להסכמה שהזרים שהגיעו לעבוד אצלנו – הם דבר רע. איך אפשר להגיע להסכמה בקשר למשהו טוב יותר, אינטגרלי?
תשובתי: אם אנחנו מדברים על משפחה, כשצריכים להגיע להסכמה בלית ברירה, כלומר: או פירוד או הסכמה – זה דבר אחד.
אבל אם אנחנו מדברים על האגואיזם שמאלץ אותנו להיות ביחד, כמו למשל במקרה של העובדים הזרים – כאן זה עניין אחר. כאן אנחנו צריכים להגיע לנחיצות באכסניה אינטגרלית, תרבותית, גשמית, שצריכה להיות מבוססת על החינוך.
הרבה פעמים שואלים אותי:
– אתה ישראלי?
– כן.
– יש לך בעיות עם השכנים שלך?
– כמובן, מי לא יודע את זה?
– אתה מסכים לפתוח את הגבולות? אתה יכול לחיות איתם בשלום?
– כמובן!
– אז למה אתה לא עושה את זה?
– אני מוכן! אבל רק לאחר שנחנך זה את זה.
אני לא אוכל לחיות עם השכן באותה הדירה, עד שלא תהיה בינינו הבנה הדדית מלאה. אך לשם כך יש צורך בחינוך, בהבנה הדדית, בכנות, בקירוב. בלי זה אתה לא יכול לפתוח את הגבולות.
באירופה פתחו את הגבולות, ועכשיו שוב רוצים לסגור אותם. למה? – מפני שבמשך 20 שנות קיומו של השוק האירופאי, הם לא חינכו את העם.
והשוק האירופאי הזה באמת נראה כמו שוק… מפני שהם לא עסקו בחינוך, לא עסקו בשילוב של בני האדם. כל כך הרבה תרבויות, כל כך הרבה שפות, ובכל זאת – "אנחנו אירופה!". במה אתם אירופה?! עכשיו מתחיל להתגלות שזאת פשוט אסיפה של בני אדם שבכלל לא מתאימים זה לזה. האם בתקופה הזאת נוצר איזה עם אירופאי, איזו תרבות משותפת?! – לא. להיפך, הניגודים מתחילים יותר ויותר לצוף על פני השטח.
אם כן, החינוך בהחלט צריך לבוא לפני כל הפעולות!
מתוך שיחה מס' 6 בנושא החינוך האינטגרלי, 14.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
במקום הפרות סדר, שלום בית
האדרת האישיות
צדק חברתי יכול להיות רק במשפחה
