חיים מחוץ לזמן

שאלה: אתה מרבה לנסוע ברחבי הארץ ולהיפגש עם אנשים שונים. אתה קם מוקדם בבוקר, וער כבר בחצות או באחד בלילה. האם אין זו התעללות כלפי עצמך?

תשובתי: אני חי מחוץ לזמן ולא מרגיש אותו, בין אם זה יום, לילה או בוקר. אני חי בתחושות פנימיות ולא יכול אחרת. בפגישותיי עם אנשים אני מקווה ש"אנער" אותם, ונמצא שפה משותפת ונעביר זה לזה את הדעות, את הייסורים, את הספקות והתקוות המשותפים שלנו. אין לי ברירה אחרת. אני משתדל לעשות כל שביכולתי. אני מקווה שזה יעזור להם למצוא את הדרך אל האמת ובאופן כזה לשפר את חייהם. אנחנו נמצאים כעת בשלב מעניין מאוד בהתפתחותנו. זוהי נקודת ההיפוך שבה אנו עוברים לבחינה חדשה, לדרגה חדשה, ממש כמו לידה רוחנית חדשה. משמעות המילה "משבר" בתרגום זה "לידה". לכן כל מה שאנחנו חווים זו לידה חדשה, לאנושות מתווספים בהדרגה סוגי תודעה והבנות חדשות על המתרחש. אני מקווה מאוד שהמגע עם אנשים אלו לא יהיה סתמי, אלא שמשהו ממני ייכנס לתוכם, אפילו לא מילולית, אלא רגשית, בצורה טבעית וישירה בזמן התקשורת עימם, זה חשוב. אז תתחיל תנועה מצידם לעבר לידתם הרוחנית.

הערה: הרצונות של אישה הרה הם להוליד ילד, אבל קיים גם רצון נוסף של הילד לצאת לעולם.

התייחסותי :על הוולד לעבוד בעצמו באופן רציני. עליו לפרוץ מהחושך, מהרחם שהופך להיות עוין עבורו ודוחף אותו החוצה, מה גם שעליו לפרוץ עם הראש קדימה. ה"מיילדים" שמקבלים את הוולד הרוחני הם אנחנו, אותם המקובלים שמראים כיצד צריך לצאת לאוויר העולם ועוזרים ללידה. המקובלים משפיעים בו זמנית גם על הפרצוף העליון, על המבנה העליון שמוליד את נשמת האדם, וגם על האדם עצמו בכך שמראים לו באיזה אופן עליו להשתחרר מ"שבי" העולם הזה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 5.9.2016

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/7GWxK

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest